חוק חסינות חברי הכנסת קובע שני סוגים של חסינות לחברי כנסת. חסינות מהותית בנוגע למעשים שבוצעו בעת מילוי תפקידו כחבר כנסת, עליהם לא ניתן להעמיד לדין או לתבוע את חבר הכנסת. עם השנים, בית המשפט העליון צמצם דרסטית את היקף החסינות המהותית שאכן ניתנת לחברי הכנסת.
הסוג השני של החסינות היא חסינות מהעמדה לדין פלילי. טלי גוטליב, שחשפה את שמו של בן זוגה של שקמה ברסלר העובד בשב"כ, טענה כי יש לה חסינות מהותית ובשל כך סרבה להתייצב לחקירה במשטרה. כעת, מסתמן כי היועמ"שית תגיש כתב אישום נגד גוטליב – ובתגובה גוטליב תבקש לנצל את החסינות מהעמדה לדין הפלילי.
כמו בהדחת חבר כנסת, גם הליך מתן חסינות מתחיל בוועת הכנסת שממליצה למליאה כיצד להצביע. עם זאת, בניגוד להדחת חבר כנסת במתן חסינות אין צורך בהצבעה של 90 חברי כנסת בעד מתן החסינות – אלא מספיק רוב. בהרכב הקואליציה הנוכחי, ככל הנראה יהיו 61 אצבעות בעד מתן חסינות לגוטליב.
השאלה העיקרית היא האם היועמ"שית אכן תגיש כתב אישום נגד גוטליב בקרוב – או שהיא תמתין עד לאחר הבחירות בתקווה כי באקלים הפוליטי שלאחר הבחירות גוטליב לא תצליח להשיג 61 אצבעות – והיועמ"שית תוכל להגיש נגדה כתב אישום ללא בעיה.
התרעות פיקוד העורף