במהלך הדיון בנושא, אמר השר לביטחון פנים איתמר בן גביר: “לא יכול להיות שאי אפשר לפטר את אחד ממבצעי התפקידים הבכירים אם יש נתק בינו לבין השר הממונה עליו. בסוף צריך הרמוניה בין שר לרמטכ״ל או מפכ״ל. ההרמוניה היא קריטית להצלחה לטובת עם ישראל. כאשר יש הרמוניה, למשל ביני לבין נציב שב״ס או מפכ״ל המשטרה, יש הצלחות גדולות שכולכם רואים".
שלמה קרעי: "הצעת חוק חשובה. צריך להרחיב אותה לעוד תפקידים. מהממשלה הבאה העם יאמר את דברו – הכי לגיטימי שיש". עמיחי שיקלי הוסיף: “מדובר בהצעת חוק אחת החשובות שראיתי. צריך לעשות הכל כדי לדחוף אותה". אלקין ביקש להוסיף: “הצעה חשובה, אבל הייתי עושה הפרדה בין משרות בכירות רגילות למשרות ביטחוניות".
שר המשפטים יריב לוין: יריב לוין: “אם הממשלה יורשת את אחד התפקידים הבכירים והיא לא מסתדרת איתו – הלך עליה ועל הציבור. הצעת החוק מאוזנת מאוד ואפילו עם מגבלות גדולות מידי. כל הטענות של היועצת לפוטליזציה הם סיסמאות, והדבר היחיד שיש מאחוריהן זה של אנשים שהפסידו בבחירות ולא מרוצים מהתוצאה, וכל מה שהם עושים זה לסנדל את הממשלה, למנוע ממה לעבוד. יש לנו מפכ״ל ושב״ס שמונו על ידי הממשלה נוכחית, ואין שום פוליטיזציה. ולעומת זאת – יש את היועצת שמונתה על ידי הממשלה הקודמת, והיא תוקעת את עבודת הממשלה ועושה פוליטיקה. הצעת החוק הזו באה לתקן את המצב הזה".
"דוגמאות לכך מהשבועות האחרונים בלבד הן ההצעה לביטול פסיקת בגייץ בנוגע לדרך מינוי נציב שירות המדינה, הצעות לפגיעה בעצמאותו של הייעוץ המשפטי לממשלה, הצעה לביטול ועדות המינויים לתפקידים בכירים, הצעה לביטול הדרישה לכישורים מיוחדים במינוי של דירקטורים בעלי זיקה פוליטית בחברות ממשלתיות, ועוד ועוד", כתבה היועמ"שית.
לטענתה, "הצעות אלו, כל אחת מהן כשלעצמה ובוודאי שכולן במצטבר, מבקשות להביא לשינוי יסודי באופיו של השירות הציבורי בישראל ולהפיכתו, הלכה למעשה, לשירות ציבורי המושתת על אמון אישי ונאמנות אישית לדרג הממנה ולא לציבור. שינוי שכזה יביא לפגיעה קשה באיכות השירות הניתן לציבור".
היועמ"שית הוסיפה כי "הוא יביא לכך שהדרג המקצועי יהיה מורתע מלהציג עובדות, נתונים ועמדות מקצועיות בפני הדרג הפוליטי. הוא יביא לכך ששיקולים סקטוריאליים ופוליטיים יחלחלו מהדרג הפוליטי לדרג המקצועי השירות הציבורי יהפוך לשירות מפלגתי ולשירות אישי של השלטון".
ביחס להצעת החוק של פוגל, טענה היועמ"שית כי ההצעה "מבקשת להשיג מטרה זו באמצעות מתן אפשרות לממשלה חדשה, בתוך 100 ימים מיום השבעתה, להחליף את נושאי המשרה הבכירים ביותר בשירות הציבורי, ולבטל החלטות שקיבלו במסגרת תפקידם. כל זאת, תוך ביטול המנגנון של קדנציות בתפקידים בכירים, המהווה ערובה חשובה למקצועיות, ממלכתיות וא-פוליטיות של בעל התפקיד, ועקיפת המנגנונים הקיימים להפסקת כהונת בכירים, שכוללים אף הם ערובות חיוניות לשמירה על עצמאות נושאי המשרה הבכירים".
"נושאי המשרה אליהם מתייחסת ההצעה הם היועץ המשפטי לממשלה, הרמטכ"ל, ראש שירות הביטחון הכללי, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, המפקח הכללי של משטרת ישראל, נציב שירות בתי הסוהר, נציב שירות המדינה וראש אגף התקציבים במשרד האוצר. מדובר במי שעומדים בראש המערכות הציבוריות הרגישות ביותר, חלקם משמשים בתפקידים מובהקים של שומרי סף ואף מחזיקים בסמכויות אכיפת חוק", כתבה היועמ"שית.
בנוסף, כתבה היועמ"שית כי ההצעה עוסקת בדירקטורים בחברות הממשלתיות, וכי "אישור הצעת החוק יוביל לפוליטיזציה של תפקידים אלו, ובסופו של יום - לפגיעה קשה במינהל התקין, בשלטון החוק ובזכויות האדם. אישור הצעת החוק גם ישנה את אופייה המשטרי של מדינת ישראל ויעצים עוד את כוחה של הממשלה ואת כוחה של העומד בראשה, כאשר ממילא בשיטת המשטר הישראלים הבלמים והאיזונים על כוחה של הממשלה והעומד בראשה מוגבלים ומוחלשים".
עוד כתבה היועמ"שית, כי "ההצעה האמורה מבקשת להביא את השליטה של הדרג הפוליטי בדרג המקצועי ובשומרי הסף לגבהים חדשים, היות שהיא מאפשרת כאמור לממשלה לא רק לסיים את כהונתם של נושאי משרה בכירים עם תחילת כהונתה, אלא גם לבוא בנעליהם של נושאי משרה אלה ממש, ובתוך כך בנסיבות מסוימות לשנות או לבטל - בעצמה ובדיעבד - החלטות של אותם בעלי תפקידים, גם שנים אחורה"
היועמ"שית טוענת כי כך, "הממשלה תהפוך בפועל ליועץ המשפטי לממשלה, לראש שירות הביטחון הכללי, למפכייל המשטרה, לרמטכ"ל וכן הלאה, לעניין ההחלטות פרטניות שברצונה לשנות או לתקן, באופן שמבטל למעשה את עצמאות שיקול הדעת של תפקידים אלו, ומאפשר התערבות פוליטית בסמכויות הנתונות בידיהם. מדובר אפוא בפוליטיזציה מוחלטת של מערכות אכיפת החוק, הביטחון, המנהל הציבורי והכלכלה ופגיעה עמוקה ביסודות המשטריים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה".
למרות התנגדותה של היועמ"שית, ועד. שרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק. עם זאת, לאור דרישת שר הביטחון ישראל כ"ץ הרמטכ"ל הוחרג מהחוק שאושר.