בצל המשבר בקואליציה סביב חוק הגיוס, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הורתה היום (שני) לראש הממשלה בנימין נתניהו להתערב בכך שאין אכיפה מספקת נגד החרדים המשתמטים משירות צבאי.
היועמ"שית כתבה לנתניהו כי מספר המתגייסים החרדים "רחוק מלהלום את צרכיה הביטחוניים של המדינה, כפי שהוצגו כאמור על ידי גורמי הביטחון, ואת חובת הממשלה להקל על הנטל האדיר המוטל על כתפי המשרתים, במילואים ובסדיר. כמו כן, הוא אינו הולם את התחייבויות המדינה בבג"ץ. מתן הטבות למשרתים - דבר חשוב מאין כמותו, אינו מהווה תחליף להעמדת כוח אדם בשירות סדיר בהיקף מספיק. לפי עמדת גורמי הביטחון, הרחבת היקף המשרתים בצבא בשירות סדיר היא המענה האמיתי היחיד לנטל השירות".
היועמ"שית הוסיפה כי גורמי המקצוע במערכת הביטחון ובמשרד האוצר "עומדים על כך, כי ישנם שני מהלכים הכרחיים שביכולתם להביא לשינוי ההתנהלות של הפרט, להגברת הגיוס לצבא הסדיר ולמתן מענה לצרכי הצבא: האחד, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים הקיימים מול משתמטים; השני, הרחבת סל הסנקציות המנהליות כלפי משתמטים - כלי המצוי בידי הממשלה".
למרות שקודם לכן היועמ"שית התייחסה למספר המתגייסים החרדים, היא הוסיפה כי בדבריה היא מתכוונת להטלת סנקציות על "כל ציבור המשתמטים, ולאו דווקא לאוכלוסיית בני הישיבות".
"הצבא הודיע לאחרונה, כי בכוונתו להוציא עוד החודש צווי גיוס לכל בני הישיבות חבי הגיוס, וכן להגביר עוד החודש את מאמצי האכיפה כלפי משתמטים, לרבות בדרך של ביצוע מעצרים במעברי גבול, במחסומים ובפעולות יזומות. לעומת זאת, פניות קודמות אל הממשלה להרחבת סל הסנקציות ולשלילת הטבות ממשתמטים לא נענו עד היום", כתבה היועמ"שית.
לדבריה, "מצב בו הממשלה 'ביד אחת' לא נוקטת באמצעים מינימליים להגברת האכיפה של חובת הגיוס ו'ביד שנייה' מכבידה את הנטל על ציבור המשרתים בסדיר ובמילואים, מהווה פגיעה קשה בזכות לשוויון ומעצים מאוד את אי השוויון בנטל והפגיעה במשרתים. לפי חוק יסוד: הצבא, הצבא נתון למרות הממשלה. בצידה של מרות זו, קיימת גם אחריות של הממשלה - לנקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה להעמדת כוח האדם והאמצעים הדרושים לצבא לשם השגת המשימות שהדרג המדיני מטיל עליו".
בשל כך, קבעה היועמ"שית כי נדרשת הנחייתו הברורה של נתניהו "לכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, להציג בטווח הזמן המיידי תכנית להגברת האכיפה, לרבות באמצעות החלטות ממשלה ומינהל, שהן האמצעי העומד לרשות הממשלה, אף ללא צורך בקידומה של חקיקה חדשה. מבחינה משפטית, נכון כי פעולות הממשלה בעניין זה יוצגו בפני בית המשפט במסגרת תצהיר התשובה של המדינה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעתירה העוסקת באכיפת חובת הגיוס, שעתיד להיות מוגש בקרוב".