לדברי המאמר, ישראל פועלת כיום לא באמצעים צבאיים בלבד, אלא באמצעות נרטיב, הפחדה ומניפולציה לשונית. "ישראל, לאחר כישלונותיה בזירות הקרב נאלצה לעבור מזירת המלחמה הפיזית למערכה של תודעה ונרטיב", נכתב. הכותבים טוענים כי מכתבו של גלנט הוא לא פחות מ"הצהרה מתוזמרת היטב, שנועדה לעצב תודעה לא פחות משהיא נועדה להעביר איום".
בין השאר נטען כי הטקסט עושה שימוש בטכניקת "החלפת תחנות", כלומר: "הוא פותח בהצגת מידע שנראה אמין, ומיד לאחר מכן עובר להטיות שיטתיות ולטיעונים מעוותים - מהלך אפקטיבי מאוד מבחינה פסיכולוגית". עוד נכתב כי "גלנט מבקש לייצר תחושת עליונות מוחלטת של ישראל, ובונה דמות של מדינה שמסוגלת 'לראות הכול, לשמוע הכול ולשלוט בכול'". לטענת הכותבים, "זהו תחליף לנשק: יצירת אשליה של שליטה מוחלטת, במטרה לזרוע פחד, בלבול וחוסר אמון בקרב מקבלי ההחלטות והציבור".
במאמר נטען גם כי הדימויים במכתב נועדו "לצייר מציאות שלא קיימת, מתוך ניסיון לשקם הרתעה פגועה ולהסתיר את כשלונותיה הצבאיים של ישראל". עוד נכתב: "כמו במקרים קודמים, הדמות שמנסים לבנות בישראל היא של 'עיט בשמיים ואריה על הקרקע', אבל מאחורי המסכה – עומדת מערכת לחוצה, פגועה וחסרת עומק אסטרטגי".
בסיום המאמר מסכמים הכותבים: "אין מדובר ביוזמה פרטית של איש ציבור בדימוס, אלא בחלק ממהלך אסטרטגי מתמשך, שמבקש להחליף את טילי השטח בכלי תודעה. השדה האמיתי שבו מתמודדות כיום ישראל ואיראן הוא שדה המודעות הציבורית – ולא שדה הקרב".
התרעות פיקוד העורף