"מצבו לטעמנו, חוץ ממה שקורה בשטח בגלל ליקוי מאורות של המערכת, הוא טוב מאוד. לפי קביעות של בית משפט ולפי חומר הראיות, כל מה שהוא עשה זה למסור מידע לרה"מ כדי לסייע לו במטרות המלחמה ובשחרור חטופים. אין מחלוקת על הדבר הזה, רק אומרים שהוא עשה את זה תוך פגיעה בנושא ביטחון המידע. הוא חולק על זה", אמר קורב.
לדבריו, רוזנפלד מסר את המידע "לדובר הצבאי של ראש הממשלה, וגם אתם זוכרים היטב את גודל ההפתעה כשהתברר שאין לו סיווג (לדובר הצבאי, פלדשטיין), וגם ארי היה בטוח שיש לו סיווג. אנחנו יודעים היום שבמסגרת קטארגייט, חלק מהחשדות שנחקרים, זה שהציגו את פלדשטיין כמי שעובד עם משרד ראש הממשלה, אלה הטענות של הפרקליטות, לא שלנו. אז מה אתם רוצים מארי רוזנפלד שהגיע לדובר צבאי של ראש הממשלה, חושב שהוא מסווג, מעביר לו ידיעה שתגיע לראש הממשלה, אין לו שמץ של מושג על כך שהדבר הזה הולך ל'בילד' ובטח שהוא לא יודע שהדבר הזה הולך להיות לכאורה, אולי, לא על דעת ראש הממשלה? עד היום לא יודעים אם זה על דעת ראש הממשלה או לא".
בנוסף, בדיון שהתקיים היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפרשת "הבילד" טענו הסנגורים כי כתב האישום הוגש בחופזה, מבלי שהחקירה הושלמה, וביקשו למחוק אותו. השופט רענן בר יוסף דחה את הבקשה, אך העיר לפרקליטות כי העברת חומרי החקירה "טיפין טיפין" יוצרת קושי, ועלולה להוביל לזיכוי.
נציגת הפרקליטות עדכנה כי ב-13 ביולי הועבר כתב חשדות בעניינו של יונתן אוריך, וכי הבוקר הועברו חומרי החקירה, למעט ארבעה מזכרים הדורשים תעודת חיסיון. לדבריה, לא מדובר בחומרים מהותיים. היא הוסיפה כי בשלב זה החקירה בפרשת קטארגייט נמשכת, ונבדק אם יש חומרים שרלוונטיים גם לתיק זה.
הפרקליטות ציינה כי אם ההגנה אינה ערוכה למענה לכתב האישום, ניתן לקבוע מועד לכך בחודש אוקטובר.
עו"ד עודד סבוראי, סנגורו של אלי פלדשטיין, טען כי "הוגש כתב אישום כשהחקירה לא הסתיימה. זה נעשה בחופזה רק כדי להשאיר את החשודים במעצר". הוא הוסיף כי "המדינה בעצמה מודה שהחקירה בעניינו של אוריך לא מוצתה. מועד השימוע בעניינו של אוריך טרם נקבע, וייתכן שיחלפו חודשים רבים עד שיתקיים. השלמות חקירה בעניינו עשויות להשפיע גם על פלדשטיין".
סבוראי טען כי כתב האישום "רחוק מאוד מיריית הפתיחה", וציין גם את פרשת קטארגייט, שבמסגרתה נבדקות מערכות יחסים בין אוריך, פלדשטיין ואיינהורן, וכן מערכות תקשורת חיצוניות. "חקירת קטארגייט לא הסתיימה, כתב האישום הזה לא בשל, מדובר בבזבוז זמן של בית המשפט".
עו"ד אורי קורב, סנגורו של ארי רוזנפלד, טען: "הפרקליטות עושה דין לעצמה. כתב האישום הזה היה צריך להימחק מזמן. אנחנו מגיעים לדיון אחר דיון ומנסים להפיל עלינו את המחדלים של הפרקליטות".
לדבריו, רוזנפלד העביר את המסמך לפלדשטיין "כי לא העלה על דעתו שלדובר הצבאי של ראש הממשלה אין סיווג ביטחוני". קורב טען עוד כי בפרשת קטארגייט נבדק אם דוברי ראש הממשלה העבירו ידיעות לתקשורת בלי שזו ידעה את מקורן.
השופט בר יוסף שאל את קורב מה הוא מבקש. קורב השיב כי כתב האישום צריך להימחק, וכי "אנחנו אחרי 60 ימים מאז הגשת כתב האישום, סדר הדין הפלילי מחייב הקראה בתוך 60 ימים". הוא הוסיף: "אני רוצה לדעת למה קיבלתי קלסר עם חומרי חקירה רק הבוקר".
עו"ד קורב שאל גם מדוע חומרי החקירה שקיבל לא כוללים את הודעת ראש הממשלה למשטרה במסגרת פרשת הבילד. עוד אמר קורב: "אם יש בתיק קטארגייט עדות שנוגעת גם לתיק הזה, והפרקליטות לא העבירה את זה, יש בכך פגם".
נציגת הפרקליטות, עו"ד עדי ארד, השיבה כי ראש הממשלה מסר עדות בפרשת קטארגייט בלבד, לא בתיק הבילד. בהמשך הדיון אביה של אשתו של רוזנפלד פנה לבית המשפט וטען כי כתב האישום הוגש "רק כדי לעצור את הבן אדם הזה". השופט בר יוסף הפסיק את דבריו.
בסיום הדיון אמר השופט לפרקליטות: "תשקלו למחוק את כתב האישום בפרשת הבילד ולהגיש אותו כשתהיו מוכנים". עם זאת, הפרקליטות התנגדה.
השופט קבע דיון תזכורת נוסף ל-2 בדצמבר, וציין כי "אין הצדקה להיעתר לבקשה למחיקת כתב האישום לפי סעיף 149 לסדר הדין הפלילי". הוא הוסיף כי "העברת חומרי חקירה טיפין טיפין יוצרת קושי, ואי העברת חומרים כדין עלולה להוביל לזיכוי הנאשמים". עו"ד סבוראי חידד כי ביקש שהפרקליטות תשקול למשוך את כתב האישום, ולא שבית המשפט יבטל אותו.