על פי הצעת החוק, בקשתם של הדרוזים תיבחן על פי קריטריונים ברורים, בהם שיוך עדתי, קרבה משפחתית לאזרחי ישראל, שירות ביטחוני או תרומה אזרחית משמעותית, וכן רקע אישי וביטחוני. את ההחלטות יקבל שר הפנים, בתיאום עם שר הביטחון וראש המטה לביטחון לאומי.
ח"כ עפיף עבד כתב בדברי ההסבר כי "הקהילה הדרוזית בדרום סוריה מהווה קו קדמי ופרימטר מגן בין מדינת ישראל לבין תאי טרור וארגונים עוינים הפועלים באזור הסורי. הדרוזים באזור זה משמשים כחיץ טבעי בין הגבול הצפוני של ישראל לבין התפשטות גורמי קיצון עוינים, ומכאן חשיבותם האסטרטגית והביטחונית".
עוד ציין כי "תושבי סוריה הדרוזים סובלים מהתעמרות שיטתית מצד הממשל הסורי החדש, הכוללת אפליה ממוסדת, פגיעה בזכויות בסיסיות והזנחה מתמשכת". לדבריו, "הקהילה הדרוזית בישראל רואה עצמה מחויבת לבני עדתה שמעבר לגבול, במיוחד כאשר מדובר באנשים המביעים נכונות להשתלב בחברה הישראלית באופן חוקי, תורם ומכבד".
לדבריו, "הצעת חוק זו נועדה לאפשר פתרון ממוקד, מדוד ובפיקוח ביטחוני, שיבטא את אחריותה של מדינת ישראל כלפי בני העדה הדרוזית ויעניק מענה מוסרי, הומניטרי ולאומי לאוכלוסייה ייחודית זו". עוד נכתב כי "הצעת החוק אינה פותחת פתח להגירה נרחבת אלא יוצרת מסלול ממוקד לקבלת מעמד חוקי, בכפוף לשיקול דעת המדינה, למי שמבקש לחיות בישראל מתוך נאמנות, זהות ועדתיות משותפת".
התרעות פיקוד העורף