במאמר סקר רוס את ההיסטוריה של הסכסוך וההסכמים בין הצדדים בזמן עבודתו בממשל האמריקאי. "לפני עשרים וחמש שנה השבוע, הייתי בקמפ דיוויד כמנהל המשא ומתן הראשי של הנשיא ביל קלינטון למזרח התיכון. ביקשנו לפתור את הסכסוך בין הישראלים לפלסטינים וליצור שלום בין שתי תנועות לאומיות המתחרות על אותו מרחב" פתח רוס.
"ביולי 2000, היינו אופטימיים. במהלך שבע השנים שקדמו לכך, מאז תחילת תהליך אוסלו - שסיפק הכרה הדדית בין ישראל לארגון הפלסטיני וקרא להקמת רשות פלסטינית (PA) לניהול משא ומתן לשלום עם ישראל - הגשנו ארבעה הסכמים חלקיים: הסכם עזה-יריחו , הסכם הביניים , פרוטוקול חברון והסכם וואי".
מכאן רוס עובר לעסוק באירועי השבעה באוקטובר: "המתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 נבעה בין היתר מהרצון לחסל את הסיכוי לעסקה זו. גורמים סעודיים אמרו לי מאוחר יותר שאילו ישראל הייתה מצליחה להביס את חמאס מהר יותר מבלי להרוס חלק ניכר מעזה ולהרוג שם כל כך הרבה אנשים, הנורמליזציה כבר הייתה מתרחשת".
"המוות וההרס בעזה גרמו לשנאה בקרב ציבורים ערבים רבים כלפי ישראל, ומנהיגיהם מודעים להלך הרוח זה. יחד עם זאת, מנהיגים ערבים אלה מרוצים מכך שישראל החלישה באופן משמעותי את איראן והרסה את שלוחותיה האזוריות".
"אובדן חלק ניכר מיכולותיה של איראן - והצורך שלה להתמקד מבית בשימור המשטר - יוצר הזדמנות לשלום ואינטגרציה אזורית. אפילו עם כל אי הוודאות בלבנון ובמיוחד בסוריה, ייתכן וקיים פוטנציאל לנהל משא ומתן על הסכמי אי-לוחמה, אם לא נורמליזציה מלאה, עם ישראל".
"טראמפ רוצה בצדק לנצל את מאזן הכוחות המשתנה באזור כדי לייצר נורמליזציה סעודית עם ישראל ולהרחיב את הסכמי אברהם. אבל בהינתן הגישות הערביות, שום דבר לא יכול לקרות עד שתסתיים המלחמה בעזה וצבא ישראל ייסוג. ישראל כבר הביסה את חמאס כצבא, אך היא מבקשת להבטיח שהארגון לא ישלוט עוד בעזה. לשם כך, חייבת להיות אלטרנטיבה לחמאס. בשלב זה, לא ממשל טראמפ ולא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פיתחו תוכנית אמינה 'היום שאחרי' כדי למנוע ואקום בעזה".
"הערבים גם לא הציגו תוכנית אמינה לפירוז עזה מצבאית, למרות המציאות שלא יהיה שיקום רציני בלעדיה. איש לא יציע השקעה משמעותית בעזה אם חמאס יצליח לבנות את עצמו מחדש מבחינה צבאית, ויבטיח שתפרוץ מלחמה נוספת".
"גם אם השיחות הנוכחיות על הפסקת אש של 60 יום יצליחו, שום דבר לא ישתנה אם הן לא יובילו לסיום המלחמה בעזה, לשחרור כל בני החטופים ולנסיגת צבא ההגנה לישראל. אם נתניהו רוצה לנצל את הרגע בו נוצרו הישגיה הצבאיים של ישראל, הוא יצטרך לקבל זאת לצד ממשל מעבר בראשות איחוד האמירויות הערביות, מצרים, מרוקו והסעודים, בהשתתפות הרשות הפלסטינית".
לסיכום הוא כותב: "ההיסטוריה יוצרת רגעים של הזדמנויות, אך הם לעיתים רחוקות נמשכים. עם חלשותה של איראן והכוחות התלויים בסכסוך, זוהי הזדמנות לגבש קואליציה חדשה של מדינות המעדיפות קידמה חברתית וכלכלית במקום מלחמה".
"ההזדמנות אמיתית, אך היא לא תתרחש מעצמה. נכשלנו לפני 25 שנה לגרום למדינות ערב ללחוץ על ערפאת לקבל את הפרמטרים של קלינטון, או לתת לו כיסוי לעשות זאת. כיום, טראמפ יכול למנוע את אובדן הרגע הזה, אך רק אם יתעקש שמנהיגים ערבים וישראל ייקחו אחריות".