אמרוסי מפקפק גם ביכולת של המתווכים להשפיע על חמאס: “אני לא בטוח שלחמאס קטאר – ‘שנושא ונותן’ – יש בכלל יכולת לקבוע משהו. ובכלל לא בטוח שיש להם תקשורת עם חמאס פנים לצרכי התייעצות וקבלת החלטות. חשוב לשאול – האם יש מישהו בחמאס עזה שמסוגל לקבל החלטות? שיש לו שליטה על מחזיקי החטופים? האם הוא בכלל יודע איפה הם ומה מצבם? הרי חלק מהחטופים כלל לא בידיו…”
על פי אמרוסי, ישראל מפספסת הזדמנויות להפעיל לחץ אמיתי: “תמיד אמרתי שהחמאס ישחרר את החטופים כאשר נכריח אותו לשחרר אותם. אבל אנחנו לא יודעים לעשות את זה. הלחץ הצבאי לא מתבצע במלוא העוצמה, וידי חיילינו דיי קשורות. אנחנו מכניסים סיוע הומניטרי שמאפשר לחמאס חיים, חמצן, דלק וכסף”.
עוד הוא מזהיר: “אילוצים וחששות של הממשלה לא מקדמים את פתיחת משרדי ההגירה ואת הקמת האזורים ההומניטריים. אנחנו פשוט לא יודעים לנצח”.
לשיטתו של אמרוסי, הפתרון טמון בשני צעדים מקבילים. “כיום, להערכתי, ישראל צריכה להכריז שהיא לא מוכנה יותר לנהל משא ומתן בצורה הזו. ולעשות שני דברים במקביל: ראשית, לקדם בכל הכוח את הפרדת העזתים מהחמאס באמצעות האזורים ההומניטריים. זה גם יביא לשליטה על הסיוע ההומניטרי – שלא יגיע לחמאס. שנית, מאחר שעל פי ההערכות חלק ממיקומי החטופים ידועים – יש לנהל משא ומתן מקומי מול מחזיקי החטופים. להציע כסף וחיים תמורת החטופים”.
התרעות פיקוד העורף