למרות שהקנצלר מרץ ממשיך להצהיר על "סולידריות בלתי מעורערת עם ישראל", גוברות הטענות כלפי שינוי מהותי בגישתו. בשבועות האחרונים פרסם מרץ מספר התבטאויות חריגות, בהן קריאה לישראל "לשפר במהירות ובנחישות את המצב ההומניטרי בעזה", הודעה על הקמת רכבת אווירית לעזה – ואף ציוצים בשפה הערבית, צעד יוצא דופן שפגע בקונצנזוס הפנימי במפלגתו.
למרות הביקורת, אולף הדגיש כי "במקביל, הלחץ על חמאס חייב להגביר, כך שהבני ערובה ישוחררו באופן מיידי וללא תנאי. שבדיה מברכת על כך שיותר מדינות במזרח התיכון דורשות לפרק את חמאס מנשקו ולא יהיה לו מקום בממשלה עתידית של עזה".
עם הצטרפות גרמניה למעגל ההכרה, נדמה כי ישראל נותרת מבודדת יותר מתמיד בזירה הבינלאומית בהתנגדותה להקמת מדינה פלסטינית – במיוחד על רקע התמונות הקשות מרצועת עזה והקיפאון המדיני המתמשך. ההצהרות שנחשבו עד לא מזמן לסמל של תמיכה מערבית בישראל – כמו אלו של ברלין, פריז ולונדון – מקבלות פנים אחרות, והופכות לקריאה ברורה להסדרה מדינית.
התרעות פיקוד העורף