במכתב החריג, קבע קרעי: "כל ייעוץ משפטי מטעם היועצת לשעבר בטל מעיקרו ומשולל תוקף. אין להעמיד בשום אופן את הממונה לשעבר בחזית עבודת המשרד". השר הוסיף כי הוא מצפה מכל השרים לנהוג באופן דומה: "אני קורא לחבריי לנקוט את הפעולות הנדרשות לשלילת סמכויותיה ולהביא למינוי ממלא מקום בהקדם".
במכתב שהופץ לכלל העובדים, הדגיש קרעי כי עד למינוי חלופי, לא יינתן תוקף לחוות דעת משפטיות שייערכו על ידי היועצת או נציגיה, וקרא למשרדו "לקיים חוות דעת משפטיות חלופיות". בתוך כך, לוואלה נודע כי היועמ"שית זומנה לישיבת הקבינט ביום חמישי הקרוב, חרף הדחתה.
מכון זולת למאבק באי־שוויון וזכויות אדם הגיב בחריפות למכתב השר, ומסר: "קרעי נוהג כאחרון העבריינים ומבקש להפוך תוך מסע איומים את כל עובדי משרד התקשורת לעבריינים בעצמם". עוד הוסיפו בזולת כי "הייעוץ המשפטי במשרד התקשורת מנסה לבלום את החקיקה של קרעי לפגיעה חמורה בתקשורת החופשית. הוא נגוע בניגוד עניינים חמור ומבצע עבירת בזיון בית משפט", והבהירו כי העובדים חייבים "להתעלם לחלוטין ממכתב עברייני זה".
למרות זאת, קרעי מצהיר כי מבחינתו ההחלטה כבר נכנסה לתוקף: "בהיעדר חוות דעת משפטית מוסמכת הקובעת אחרת – אני רואה בהחלטה כתקפה". בסיום מכתבו הדגיש השר כי "זה הזמן להכריע אם אנחנו במדינת חוק או תחת שלטון פקידים שמונעים מהשלטון לבצע את מדיניותו".
איסמן הוסיף: "החלטת הממשלה על סיום כהונתה של היועצת המשפטית היא, לטעמי, מנוגדת לדין", וציין כי בהרב־מיארה "פעלה באחריות, ביושרה ובמקצועיות, תוך מחויבות מלאה לחוק, לאינטרס הציבורי ולערכי הדמוקרטיה – גם נוכח אתגרים ולחצים לא מבוטלים".
פרקליט המדינה אף הדגיש כי הוא ממשיך לראות בהרב־מיארה כממונה החוקית על הייעוץ המשפטי לממשלה, והבהיר: "פרקליטות המדינה בראשותי תוסיף לשרת את מדינת ישראל ולפעול כרגיל ובשיתוף פעולה מלא עם היועצת המשפטית לממשלה, בהתאם למעמדה ולסמכויותיה על פי דין, מתוך מחויבות מלאה לשמירה על שלטון החוק, על עצמאות מערכת התביעה ועל האינטרס הציבורי".
העימות החריף שנחשף כעת – בין שר בממשלה לבין פרקליט המדינה – ממחיש מצב של משבר חוקתי בפועל, גם אם טרם הוגדר ככזה באופן רשמי. מצד אחד, שר התקשורת מודיע כי הוא אינו רואה עוד תוקף לייעוץ המשפטי של היועצת, ואף קורא לשאר השרים לפעול באותו האופן.
מנגד, פרקליט המדינה – שעומד בראש התביעה הכללית – קובע כי ההחלטה על סיום כהונתה של היועצת מנוגדת לדין, ומצהיר על המשך שיתוף פעולה עמה.
במצב שנוצר, שבו שתי רשויות מבצעות נעות לפי כללי סמכות נפרדים וסותרים, מתערערים יסודות הממשל התקין, ונשקפת סכנה לרציפות השלטונית. בכך הופכת ההכרעה העתידית של בג"ץ – שאמור לקבוע אם ההחלטה תקפה או בטלה – למרכיב חיוני לעצירת ההסלמה ולייצוב המערכת השלטונית.