ולא רק עיתון "הארץ" על הכוונת שלו. גם האומנים שחתמו על העצומה להפסקת הלחימה בעזה נכנסו לרשימה השחורה. "אנשים בזויים שרובם ככולם שרו ורקדו כל היום בלהקות הצבאיות, משתפים פעולה עם החמאס, ועכשיו מעזים להטיף מוסר ללוחמינו האמיצים", קבע והודיע שלא יופיעו בפסטיבל ערד, וגם לא בשום במה אחרת בעיר.
ועם כל המטען הזה, אנחנו פותחים את הריאיון.
"נוריד את החרדים ל־20%"
"הרצון שלי הוא להחזיר את ערד לימיו של בייגה שוחט ז"ל", פותח מעיין את השיחה בטון רגוע ומפויס, ולאט־לאט מגביר. "הוא הביא אותה להיות העיר מספר אחת במדינה, עם דירוג סוצי־ואקונומי 8".
"משרד השיכון ניסה לעשות תרגיל ולהתערב בשיווק לטובת החרדים. השר ניסה להשתלט על מכרז שיווק של 360 יחידות דיור, וכשלא הצליח, החליט להקפיא שיווק קרקעות אחרות לכמה שנים, ואז לשווק אותן במחירים נמוכים יותר ולהכניס אנשים מהחסידות. כשהבנתי שאני פונה ומדבר ואין פתרונות פניתי ליועמ"שית, והיא נתנה הוראה שהם נמצאים בניגוד עניינים ואסור להם להתערב. אני לא מחשבן לאף אחד. נכון שהם שותפים שלי, אבל באתי לעבוד בשביל הנגב המזרחי".
"לא ראש עיר של אנטישמים"
אלא שנראה שהחילונים בערד לא ממש קונים את המסירות הטוטאלית של ראש העירייה שלהם לכלל האוכלוסייה. תושבים שאיתם שוחחנו סיפרו שהם מרגישים שאיכות חייהם נפגעת ושהחרדים בעיר זוכים ליחס מועדף ואכיפה בררנית שנוטה לטובתם. הם מדווחים על בנייה לא חוקית, חלוקת מזון לחרדים שמתרחשת בלב שכונות מגורים על אספלט לוהט, מקלטים שלא נפתחים בזמן אזעקה או שהוסבו לבתי כנסת ושטיבלים, בתי עסק שנפתחים בבתים פרטיים שלא כחוק ומבלי שמופעלת נגדם אכיפה, בניית בתי כנסת ללא היתר, הפיכת מבנים לצימרים ומקוואות בלי אכיפה ועוד.
"העיר בתנופת בנייה מטורפת", מודה אחד מהם, "אבל השאלה היא מי יגיע לגור פה? העיר מתחרדת, זאת עובדה. העיר נחלשת סוציו־אקונומית, גם זאת עובדה. כשמישהו מעז להתלונן מעיין קורא לו 'ממורמר' ו'אנטי־ציוני'".
"הם אנטישמים!" זועק מעיין בתגובה. "הם אנשים רעים! מבחינתם החרדים הם אויב. כואב להם הלב שאני מחשיב אותם כבני אדם. היה הרגל שתושבי ערד החרדים לא מקבלים מבנים לבתי ספר ובתי כנסת. אומן חילוני בודד קיבל מקלט משלו, והם שום דבר. יש 80 מקלטים בערד, שניים קיבלו החרדים. ערימת רשעים. הם למעלה משליש מהתושבים. אפשר לשנוא אותם, אבל אי אפשר לא לתת להם שום דבר. אי אפשר למנוע מאדם לקנות דירה איפה שהוא רוצה, וכן, יש רוב של דתיים בערד, לא רק חרדים. רוב העיר שומרי שבת".
העתיד: קריית המודיעין
ניקח קצת אוויר. הוא בן 56, נשוי לאורלי ואב לשישה. את דרכו הציבורית החל ביישוב "נוקדים", ושם פגש את אביגדור ליברמן, שסייע לו בתחילת הקריירה. הוא היה יועץ ראש הממשלה להתיישבות, כיהן בתפקיד מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות ומנכ"ל עיריית ירושלים, ובתפקידו האחרון שימש מנכ"ל הרשות להסדרת יישובי הבדואים בנגב, ובמהלכו הכיר את האזור. אחרי שלא התמנה לעמוד בראש מנהל מקרקעי ישראל, החליט להפוך לראש עיריית ערד. אגב, הוא העביר את הכתובת שלו לערד, בעוד אשתו נשארה לגור במושב פעמי תש"ז.
התקציב של ערד עומד על 315 מיליון שקל, ומענק האיזון הוא 50 מיליון בשנה. מעיין זוקף לזכותו את הגדלתו ב־25% מאז כניסתו לתפקיד, ואת העובדה שאת 2024 סיימה העירייה בעודף של 5 מיליון שקל. הוא גם מתגאה בביטול ההחלטה הדרקונית, לדבריו, של אי־מתן הנחות בארנונה לתושבים. "היו כאן אנשים 20 שנה, קמצנים. אם למישהו היה רכב בן חמש שנים או יצא לחו"ל הוא לא יכול היה לבקש הנחה. היום כל מי שיש לו ארבעה ילדים ומבקש הנחה, מקבל".
# # #
כשאני שואלת אותו איך תיראה ערד בעוד כמה שנים הוא נשמע לגמרי אחרת. "היא תהיה אחרי שיווק של 4,000 יחידות דיור, רובן לחילונים, עם מקומות עבודה חדשים. קריית המודיעין, שנמצאת במרחק של 20 ק"מ מכאן, ובסיס נבטים, הם העתיד של ערד. הסדירים יגורו בבסיס והקבע יגורו אצלנו".