ארמניה ואזרבייג'ן נמצאות בסכסוך מאז סוף שנות ה-80, כאשר נגורנו-קרבאך, אזור הררי באזרבייג'ן שאוכלוסייתו היא בעיקר ארמנים אתניים, התנתק מאזרבייג'ן בתמיכת ארמניה. אזרבייג'ן השתלטה בחזרה על האזור ב-2023, מה שגרם לכמעט כל 100,000 הארמנים האתניים בשטח להימלט לארמניה.
במעמד ההסכם טראמפ אמר ששתי המדינות התחייבו להפסיק את הלחימה, לפתח יחסים דיפלומטיים ולכבד את שלמותה הטריטוריאלית זו של זו. עכשיו נחשפים גם פרטי ההסכם, הכולל זכויות פיתוח בלעדיות של ארצות הברית למסדרון מעבר אסטרטגי דרך דרום הקווקז, שלדברי הבית הלבן יאפשר ייצוא גדול יותר של אנרגיה ומשאבים אחרים.
עוד מפרטי ההסכם: הכרה רשמית של שתי המדינות זו בזו, עבודות משותפות על הגבול, פתיחת שגרירויות הדדית. מבחינת ארצות הברית: היא תשקיע באזור כולו, מסירה סנקציות על אזרבייג'ן, והיא בעצם נקודת המעבר של ארמניה ליצירת קשרים צבאיים עם המערב. כמו כן, תינתן הגנה על ארמנים אתניים בקרבאך ואפשרות חזרה לביתם. הסוגיות שלא נפתרו: תיחום רשמי של הגבולות, חילופי שבויים ואכיפה של ההסכם.
אזרבייג'ן, שנהנית מחוסן של אנרגיה ומתמיכה טורקית, התבססה כמתווכת שלום אזורית חדשה ומובילה מהפכה דיפלומטית. באקו אפילו הציעה לארח דיונים בין ישראל וסוריה, מה שהעמיד אותה כמתווכת פוטנציאלית בין מדינות שהיו עוינות זו לזו. רוסיה, מצידה, ניסתה לערוך הפיכה נגד ראש הממשלה הארמני דרך ערוצי פקידות, במטרה לשבש את המשא ומתן המתמשך. הניסיון נכשל, והדגיש את החולשה הגוברת של המעמד הרוסי באזור.
גורמים טורקיים רואים בארמניה חוליה חיונית במסדרון התיכון, שיחבר ישירות בין טורקיה לאסיה המרכזית. חברות טורקיות גם מעוניינות להשתתף בפרויקטי תשתית פוטנציאליים בארמניה.
טראמפ אמר שארצות הברית חתמה על הסכמים נפרדים עם כל מדינה להרחבת שיתוף הפעולה בתחומי האנרגיה, הסחר והטכנולוגיה, כולל בינה מלאכותית. הפרטים של ההסכם הזה טרם פורסמו. הוא אמר גם שהוסרו ההגבלות על שיתוף הפעולה הביטחוני בין אזרבייג'ן לארצות הברית - עוד התפתחות שעשויה להדאיג את רוסיה.
התרעות פיקוד העורף