בסרטון שפרסם ברשת X אמר בליאק: "יאיר מעיין, ראש עיריית ערד מהליכוד, אמר כי התושבים העולים שלו הם 'גויים מרוסיה'. ליכודניק אחר, שר התקשורת העבריין שלמה קרעי, הרחיק לכת וטען כי אנחנו 'גויים מטעמי נוחות'. יש לי מסר לכל הגזענים מהליכוד ולכל הגזענים בכלל: אנחנו מיליון ושלוש מאות אלף עולים מחבר העמים כאן כדי להישאר. אנחנו נהיה בכל מקום – בכנסת, בשלטון המקומי, בתקשורת, בצבא, בעסקים, בהייטק – ובכל מקום נבנה, נפתח, נקדם את הבית שלנו: ישראל יהודית, דמוקרטית וליברלית. שמעתם?!".
בלב המחלוקת עומדות התבטאויותיו של מעיין, הבן כינה את המתנגדים להתחרדות העיר "אנטישמים", "נשים חולות נפש" ו"גויים מרוסיה", שלדבריו רודפים את הציבור החרדי. מעיין, שנבחר לראשות העיר בזכות תמיכת חסידות גור, הקים קואליציה עם נציגיה ופועל, לטענת מתנגדיו, בהתאם לקו החרדי־חסידי. הוא אף מתאר עצמו כ"בולדוזר" שמפנה את נחישותו בעיקר כלפי הציבור החילוני בעיר.
אלא שהתושבים הוותיקים, שבחרו בערד בשל אופייה החילוני, מתקשים לזהות את העיר שבה התגוררו בעבר. העלמת העין מצד העירייה מהפעילות המתרחבת של חסידות גור מעוררת בקרבם כעס גובר. ערד של היום, הם אומרים, אינה עוד אותה עיר שבה עמוס עוז כתב את רוב ספריו ושהייתה בית גידול פוליטי לשוחט.
מאז שנות ה־90, אז גל העלייה מברית המועצות לשעבר הכפיל את מספר התושבים בערד, הלכה חסידות גור והרחיבה את השפעתה בעיר, עד שהפכה לכשליש מהאוכלוסייה. אחד מחסידיה אף רכש את בית משפחת עוז – צעד שמסמל בעיני רבים את השינוי התרבותי והחברתי המתחולל בעיר.
לצד דברי מעיין, בליאק הפנה חיצים גם כלפי קרעי, שלדבריו טען כי עולי ברית המועצות לשעבר הם "גויים מטעמי נוחות". בליאק הדגיש כי ההשתלחות בעולים לא תרתיע את הקהילה וכי היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.