בשנים האחרונות הפכו כלבי שירות לכלי מרכזי בטיפול בנפגעי פוסט טראומה, במיוחד בקרב לוחמים. הכלבים, המיומנים בזיהוי מצבי מצוקה ובהענקת תמיכה רגשית, מסייעים גם במניעת התאבדויות. מחקרים ונתונים מהשטח מצביעים על יעילותם הרבה בהפחתת סיכון לפגיעה עצמית.
כלבי השירות אינם חיות מחמד, אלא קו הגנה אחרון. אך לאחרונה נכנסה לתוקף תקנה חדשה, המחייבת את כלבי השירות לשאת אפוד ייעודי המסמן אותם כ"כלבי שירות". מטרת התקנה – להקל על זיהוי הכלבים ולאפשר את כניסתם למקומות ציבוריים – אך בפועל היא יוצרת קושי ללוחמים עצמם.
"האפוד הוא לא רק אמצעי זיהוי, אלא תו תקן שמסגיר את המצוקה של הלוחם", אמר יו"ר ועדת הפנים, חבר הכנסת יצחק קרויזר מעוצמה יהודית. "הוא פוגע בפרטיותו בצורה אנושה. לוחמים רבים שנואשים לעזרה נמנעים מלקחת כלב שירות מחשש שיתויגו, וזה פוגע בטיפול ומעמיד אותם בסכנה".
בעקבות המצב פנה ח"כ קרויזר לשר העבודה והרווחה, יריב לוין, בבקשה לשנות את התקנה. הוא הציע לבטל את החובה לשאת אפוד, ולהותיר את ההחלטה בידי בעל הכלב. במקומות שבהם נדרש אישור כניסה, יוכל הבעלים להציג תעודה רשמית המזהה את הכלב ככלב שירות.
במכתבו לשר כתב ח"כ קרויזר כי "אמנם כוונת התקנה טובה, אך השלכותיה עלולות להיות הרסניות. הדבר עלול להחריף את קשייהם ולפגוע בתהליך השיקום של הלוחמים". לדבריו, הפתרון המוצע יאפשר לשמור על כבודם ופרטיותם של הלוחמים, ולעודד את מי שזקוק לכלב שירות – להשתמש בו בפועל.