בבקשה נטען כי בדיון בעניין ההדחה ניתן יומם של עותרים ציבוריים שהתנגדו לה, ואף התאפשר להם לתקן עתירות קודמות כדי להשאירן בהליך, אך לא ניתן כל מקום לעמדות התומכות בהחלטת הממשלה. לפי לביא, היה מקום לדחות את העתירות כבר על הסף מאחר שהנפגעת הישירה – בהרב-מיארה – לא עתרה בעצמה. לחילופין, טוענת העמותה, יש לאפשר לה להשתתף בהליך כגוף ציבורי המבקש לקדם מנהל תקין.
"קיומו של ייעוץ משפטי אפקטיבי, המקיים יחסי עבודה תקינים עם ממשלת ישראל, הוא בגדר הכרח לניהולה התקין של מדינת ישראל. עו"ד בהרב מיארה הוכיחה, וממשיכה להוכיח, שוב ושוב, כי אין היא יכולה לקיים יחסי עבודה תקינים עם ממשלת ישראל", ציינה העמותה.
בין היתר הצביעה לביא על הודעות תקשורת שהפיצה בהרב-מיארה נגד הממשלה, שבהן ייחסה לה מעשים בלתי חוקיים, גם לאחר שבית המשפט קבע כי פעולות הממשלה היו חוקיות. בנוסף טענה כי היועצת המשפטית סירבה לייצג את הממשלה בהליכים משפטיים, אף כשעמדת הממשלה התקבלה בסופו של דבר.
בסיכום הבקשה טענה העמותה כי גם אם נפל פגם מסוים בהחלטת הממשלה, יש להחיל את דוקטרינת הבטלות היחסית ולהותיר את ההחלטה על כנה, מאחר שחוות דעת הוועדה המקצועית היא מייעצת בלבד. "בהיעדר שיתוף פעולה יעיל – אין מנוס מפני הפסקת כהונתה של עו"ד בהרב-מיארה", נכתב.