לפני מסיבת העיתונאים בה הוצגה ההצעה של גנץ, הוא לא שוחח עם איש. לא עם נתניהו, ולא עם לפיד או ליברמן. אף צד לא שמע על ההצעה לפני מסיבת העיתונאים, והיא באה בחלל ריק. יתירה מכך, במהלך מסיבת העיתונאים, גנץ הבהיר כי הוא עדיין רואה בנתניהו אדם שצריך ללכת הביתה - כלומר, ההצעה של גנץ היא שלב בהדחת נתניהו מראשות הממשלה.
גנץ אף הבהיר כי הוא לא יכול לבצע את המהלך לבדו, והתנה את כניסתו לממשלת נתניהו בכניסתם של לפיד וליברמן גם יחד - דבר שלא יקרה, לפחות בקדנציה הנוכחית. בניגוד לגנץ, לפיד וליברמן לא מתנדנדים על סף אחוז החסימה. הסיכוי שנתניהו יעזוב את שותפיו הטבעיים בשביל עוד חודשיים שלוש בממשלה, הוא אפסי עד לא קיים. בטח ובטח כשמי שיוזם את המהלך מבהיר שהוא רוצה להביא לקץ שלטון נתניהו.
וכך, גנץ הולך בלי ומרגיש עם. הצעה אמיתית לשותפות פוליטית לא הייתה אתמול. גנץ אמר זאת בפה מלא. מה שהיה במסיבת העיתונאים אמש זה ניסיון מיתוג מחדש של גנץ - זה הכל. לבדל אותו, מי שהיה לפני כשנה וחצי עם 40 מנדטים בסקרים והיום יכול שלא לעבור את אחוז החסימה, משאר מפלגות האופוזיציה.
גנץ יטען שהוא אחראי, שהוא ניסה להביא פתרון אמיתי לסוגיות הישראליות הבוערות - אבל מי שאשם זה "הם", כלומר נתניהו, לפיד וליברמן, על שלא הסכימו ליישם את ההצעה שלו. גנץ משחק היטב על תג המבוגר האחראי. השיא שלו עם 40 המנדטים בסקרים, היה בזמן שנכנס לממשלת אחדות עם נתניהו בתחילת המלחמה.
התרעות פיקוד העורף