גריצ'ווסקי שיחזרה את רגעי החטיפה מביתה בקיבוץ ניר עוז וסיפרה: "בתוך דקות הפך ביתנו בניר עוז לגיהינום. הם גררו אותי, הכו והשפילו אותי. ברחובות עזה נאלצתי ללכת יד ביד עם מחבל כאילו הייתי אשתו, כדי שלא יבחינו שאני חטופה".
בהמשך תיארה את התנאים הקשים בזמן השבי: "במשך 55 ימים ישנתי על הרצפה, רעבה, חולה וללא תרופות. איבדתי 12 קילו. הטרוריסטים אכלו בשר, אורז וירקות – ואנחנו קיבלנו עשרה גרגרי חומוס או חתיכת פיתה יבשה. בזמן שהעולם מדבר על רעב בעזה, אנחנו, החטופים, הם אלה שהורעבו ועדיין מורעבים בכוונה".
על בן זוגה מתן, שעדיין מוחזק בידי חמאס, אמרה: "במנהרה גיליתי שמתן היה כל הזמן במרחק קצר ממני, אבל לא נתנו לי לראות אותו. סירבתי להשתחרר כי רציתי להישאר לצידו. עזבתי את עזה עם חור בלב והבטחה: לעשות הכל כדי להחזיר אותו ואת החטופים האחרים הביתה".
התרעות פיקוד העורף