האסטרטגיה של שרון שרעבי, עוד לפני שאלי שב הביתה, ובטח לאחר מכן, פשוטה: לפעול רק בזירות משפיעות. "אנחנו מאוד מתמקדים בזירה האמריקאית", הוא מפרט, "ובגלל שאשתו של אלי הייתה אנגלייה, גם מול הממשל הבריטי. אנחנו בקשר עם ראש הממשלה הבריטי, ובישראל אנחנו מתעסקים רק עם סביבת ראש הממשלה, ששם נמצאות הזירות המשפיעות ביותר".
"הגעתי למקומות שלא האמנתי שאפשר להגיע אליהם"
"גורמים שהיו אחראים לבחור פרסונה כזו או אחרת לשיח, לא רצו אנשים שיגרמו נזק לתהליך. הדברים מאוד רגישים. היום אני יכול לספר שהגעתי למקומות שלא האמנתי שאפשר להגיע אליהם, שלישראל אין יחסים דיפלומטיים איתם, בזכות הגישה שלי. קיבלתי מידע מהימן בזמן אמת. ידעתי מה ביבי אומר, מה אומר ביידן, מה חושבים הקטארים והסעודים והאירופים, וכשחיברתי את הכל, הבנתי מתי יש או אין תהליך רציני. היו לא מעט פעמים שהתקשורת לא הייתה בתהליך ושהפרשנים המכובדים המציאו פרטים שלא היו".
"עשרות פעמים ובפורומים שונים. פעם עם כל המשפחות, פעם עם מספר משפחות מצומצם, פעם לבד. אנשים אומרים, נתניהו לא רוצה להשיב את החטופים. זה לא נכון. הוא רוצה, אשתו רוצה, אין אדם שלא רוצה להשיב אותם מימין ומשמאל, רק שהדרכים להשבתם חלוקות. היו לי שתי פגישות נפרדות עם נתניהו. אמרתי לו, כדי ליצור אמון מול חמאס תנסה להניע את התהליך מחדש דרך השבת גופות, ואז המכניזם ייצור רצף של המשך לעסקאות. והוא אמר, זה רעיון מעניין, לא חשבתי עליו. כשאלי עוד היה בשבי, אמרתי לו, משפחת שרעבי איבדה ארבעה מבני המשפחה, ואין לנו שום כוונה להשיב לכאן את הארון החמישי. זה הדהד בו. בכל הפגישות האחרות שהיו עם שאר המשפחות הוא היה אומר לי, אנחנו לא נחזיר לך את הארון החמישי. אחיך יחזור הביתה. והוא עמד בהבטחתו".
"זה לא משנה. במבחן התוצאה, אלי חזר. גם שרה נתניהו, בפגישות איתה אחד על אחד וגם בפגישות המשותפות לעוד משפחות, הייתה אמפתית מאוד. היא כל הזמן אמרה לי, אני לא יכולה לתאר מה עובר על המשפחה שלך. לכן, כשהיא אמרה לעיתונאים, ראית כמה חטופים החזרנו, אפילו תודה לא אמרו לנו, וכולם ירדו עליה, אני אמרתי, היא נפלה בלשונה, כי המטרה שלי הייתה להמשיך לשמור על מדיניות הדלת הפתוחה. לא רציתי לרוץ אחרי העדר, רציתי לשמור את השיח ואת העובדה שמשתפים אותי בו. וככה נהגתי גם עם רונן בר, וגם עם דדי ברנע והרמטכ"ל דאז הרצי הלוי".
"הערכתי את העובדה שבן גביר אומר את האמת שלו בפרצוף"
"חודש וחצי אחרי 7 באוקטובר הגעתי לשייח' ג'ראח כדי לפגוש אותו במשרדו. גם שם, כמו תמיד, הוא נקט בדרך מאוד מאוד מיליטנטית ולא מתפשרת. לא הסכמתי איתו, אבל לפחות הערכתי את העובדה שהוא אומר את האמת שלו בפרצוף ולא מסתתר או מייפה אותה. באחת הוועדות בכנסת הרמתי את הכיפה שלי ואמרתי לו, אחים שלי הם חברי קיבוץ בארי, ואני דתי מהשומרון, קורא את התורה, אבל הם, החילונים האלה מקיבוץ בארי, קיימו את התורה בכך ששימשו מגן אנושי לארץ ישראל. ולכן המעלה שלהם הרבה יותר גדולה משלי והמחויבות העליונה שלך צריכה להחזיר אותם. אחר כך נתווכח. והוא ישב ככה, עם היד על הסנטר, ולא אמר כלום".
התרעות פיקוד העורף