"התיק ההומניטרי הזה מצטלב עם החלטת הממשלה הישראלית לפתוח בפלישה מקיפה לרצועה, בניסיון להשיב את השליטה, אך עם השפעות עמוקות על היציבות הפנימית והפוליטית. במרכז המראה הישראלי הנוכחי בולט ההימור של נתניהו על פרויקט 'ישראל הגדולה' כאסטרטגיה מחזקת, הנשענת על תמיכה אמריקאית מרומזת על רקע המתחים האזוריים הגוברים והחשש המשותף מהשפעה איראנית".
"התמיכה האמריקאית הזו, גם אם שקטה ולא מוסתרת, מעצימה את ביטחונו של נתניהו ומעניקה לו מרחב תמרון רחב יותר, אך על חשבון דלדול המשאבים והחיכוך הגובר עם חלק מהכוחות האירופיים המביעים הסתייגות הולכת וגוברת".
"נראה בבירור כי נתניהו מנסה לנצל את המצב הביטחוני לחיזוק עמדתו הפוליטית, תוך הישענות על קולות הימין הקיצוני התומכים בו, אך זה לא מונע נוכחות של סימני מתח ומצב של חוסר יציבות פוליטית, במיוחד עם הגברת הלחצים הציבוריים והביקורות הגוברות מכל הקשת".
"לא ניתן לשלול את האפשרות של נפילת הממשלה, אך בהיעדר חלופות ברורות ובריתות יציבות, הוא עלול לנקוט באסטרטגיות של חיזוק נוכחותו דרך הסלמה ביטחונית ופוליטית, תוך ניצול מצב החירום להשעיית כל דיון רציני על חלופות פוליטיות".
"הגישה הגיהנומית הזו הוכיחה את יעילותה בשלב הקודם, ראש הממשלה הנוכחי עמד בכל המכשולים שחסמו את דרך המשך שלטונו, ויצא גאה בחמדת הניצחון, ואפילו את צה"ל שהיה עד אתמול 'ביצת המאזניים' בקביעת גורלם של האחראים הפוליטיים, נתניהו הכניע למען אינטרסיו, כך שהדיח את הפיקוד העליון החל משר הביטחון ועד לבכירי הקצינים, והוא מרמז היום על הדחת הרמטכ"ל בגלל התנגדותו לפלישה לעזה והאזהרה מתוצאותיה השליליות, בעוד שחלק מהאחראים הגיעו לכדי התייחסות אל הרמטכ"ל כ'פחדן'".
"הפיצול הזה בעמדה הבינלאומית מציב את נתניהו בפני אתגר דיפלומטי מורכב, שכן עליו לאזן בין האינטרס הפוליטי הפנימי שלו לבין לחצי הקהילה הבינלאומית המאיימים על בידוד ישראל, תוך התחשבות בכך שראש הממשלה הישראלי כמעט משוכנע שהוא לא יחשף ולא ממשלתו לכל צעד מעשי שיפגע בו ישירות (כלכלית או פוליטית או כספית או מוסרית), בגלל הכיסוי האמריקאי מצד אחד, וחולשת הצעדים האירופיים מצד שני".
"ברור שהמשבר הנוכחי בישראל משקף מצב מורכב פוליטית, דיפלומטית וצבאית, שבו מתמודדות אג'נדות פנימיות וחיצוניות ואינטרסים אישיים המשפיעים על עתיד הממשלה והמראה האזורי בכללותו. ועם היעדר עמדה ערבית מאוחדת ופעילה, והמשך התמיכה האמריקאית, ובתוך חולשת העמדה האירופית המאוחדת, נראה שנתניהו ממשיך בפרויקט שלו, על חשבון סבל נוסף של העם הפלסטיני, שנותר שבוי של הסכסוכים הגדולים, בהמתנה להתפתחות כלשהי או שינוי מהותי שקשה לחזות אותו בטווח הקרוב".
התרעות פיקוד העורף