לכאורה, מדובר ב"חזרה להצעה קודמת": שחרור כל החטופים בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים, סיום מוחלט של הלחימה, נסיגת צה"ל מכל שטחי הרצועה כולל אזור החיץ, פתיחת המעברים ושיקום עזה בפיקוח ממשלת טכנוקרטים שאינה חמאס.
במבט ראשון אפשר להתרשם שמדובר בצעד "פרגמטי": חמאס אפילו מצהירה כי היא מוכנה לוותר על השליטה הישירה ברצועה. אבל זו פרשנות נאיבית - וזה בדיוק מה שחמאס רוצה שיסיקו מהודעתו.
הדרישות עצמן נותרו כפי שהיו – בלתי קבילות מבחינת ישראל. ירושלים דורשת פירוק מוחלט של חמאס מנשקו, פירוז הרצועה ויד חופשית של צה"ל על הביטחון, כולל שמירת מרחב חיץ. ההצעה של חמאס מתעלמת מכל אלה.
אז מדוע לפרסם הודעה כזו דווקא עכשיו?
בנוסף, קריאה בין השורות מראה מה מטריד את חמאס במיוחד: פינוי האוכלוסייה. ישראל פועלת להניע מאות אלפי אזרחים אל מחוץ לגבולות העיר עזה , צעד שמקטין את יכולת הארגון להשתמש בהם כמגן אנושי. הדרישה "לעצור את המבצע" היא בעיקר ניסיון למנוע את המשך התהליך הזה, שחותך את שורשי שליטתו באוכלוסייה העזתית.
האם מדובר בהתפתחות? כן – אבל לא בכיוון של פשרה. זו קריאת מצוקה טקטית יותר מאשר נכונות להסדר אסטרטגי. ההבדל בין עמדות הצדדים נותר תהומי. לישראל דרישות ביטחוניות שהן בבסיסן תנאי קיום, לחמאס דרישות שכל משמעותן בפועל הישרדות הארגון ושיקומו.
לכן, ההודעה שפרסם חמאס הערב איננה סימן להתגמשות אלא עדות לחשש , איתות של מי שמבין שהשעון עובד נגדו, אבל עדיין מקווה שישראל תקנה את הספין , תעצור באמצע הדרך ותחזור למשא ומתן שכנראה יסתיים כמו הסבב הקודם - במבוי סתום.