אגילאר תיאר בהרחבה בתקשורת את “רגעיו האחרונים" של הילד, הפיץ תמונותיו וטען לקשר אישי עמו. אלא שתיעוד וידאו חשף כי האינטראקציה היחידה בין אגילאר לילד הייתה קצרה ומזלזלת - כשהוא אומר לו “לך הביתה".
למרות זאת, הסיפור הכוזב התפשט במהירות וזכה להדהוד מצד עיתונאים, משפיענים ואף נבחרי ציבור. לטענת הקרן, הפצת השקר גרמה לסיכון ממשי של הילד ומשפחתו, שנחשפו לאיומים מצד חמאס – שראה ערך תעמולתי בהפצת הנרטיב.
ב־GHF מספרים כי מיד עם התפרצות הפרשה נפתח חיפוש חשאי אחר הילד. באמצעות קשרים עם תושבים מקומיים אותר עבוד תחילה אצל משפחתו המורחבת, ובהמשך נמצא עם אמו הביולוגית. זהותו אומתה באמצעות שילוב של נתונים ביומטריים, פרטים אישיים והבגדים שלבש ביום שבו נטען בשקר כי נורה.
המאמץ התבצע בשיתוף פעולה עם שגרירות ארצות הברית בישראל ועם ממשלות אזוריות. לפי הקרן, גם ותיקי צבא אמריקאים נטלו חלק מרכזי במבצע המורכב, שפעל בתנאי שטח מסוכנים.
גם דובר הקרן, צ׳אפין פיי , התייחס לנזק שנגרם: “כאשר אגילאר פרסם את שקריו ברבים, הוא יצר סיפור ויראלי כוזב. הפרסום הציב את הילד ומשפחתו במוקד הכוונת של חמאס, שגרף תועלת רבה מהשקרים. אילו נחשף אז שהילד חי – הדבר היה מפרק את תעמולתם ומפריך את הנרטיב שאגילאר סיפק להם".
בקרן מציינים כי הפרשה מהווה דוגמה מסוכנת להפצת מידע לא מאומת, שהוביל לאיום ממשי על חייו של ילד. “זהו סיפור שממחיש את המחיר שיכולים לגבות נרטיבים כוזבים", אמרו בארגון. אגילאר, שפוטר בשל התנהלות בלתי הולמת, טרם הגיב לדיווחים האחרונים.
התרעות פיקוד העורף