לפי הטענות שהגיש שרגא לבית המשפט, נתניהו קיבל מניות בשווי 600 אלף דולר, דיבידנד של 700 אלף דולר, תשלום מס בגובה כ-175 אלף דולר, הלוואה לבתו בסך כ-200 אלף דולר, ומכירת מניות בסכום של 4.47 מיליון דולר - בסך הכול 6.14 מיליון דולר, שהם כ-27 מיליון שקל כיום. עוד צוין כי נתניהו, שהיה צד להליך בבג"ץ, לא סתר את הסכומים או השיב לגופם של דברים.
בבקשה של שרגא נטעו כי הליך התביעה עונה לכל מאפייני ההשתקה: תביעה אישית נגדו בלבד ולא נגד כלי התקשורת שבו התקיים הריאיון, פערי כוחות בין ראש הממשלה לבין פעיל ציבורי, עיסוק בליבת הדיון הציבורי, ודרישת פיצוי בסך של עד 2.5 מיליון שקל. בנוסף נטען כי התביעה הוגשה בחוסר סמכות מקומית - בירושלים במקום בתל אביב - ומבלי ששולמה האגרה המלאה הנדרשת, כאשר שולמו 4,000 שקל בלבד מתוך 62,500 שקל.
שרגא הוסיף: "במקום לנסות להשתיק ביקורת ציבורית לגיטימית בתביעת השתקה, מוטב היה שנתניהו יסביר לציבור כיצד קיבל עשרות מיליוני שקלים בפרשה שבמרכזה עסקאות רכש ביטחוניות של מדינת ישראל".