התוכנית הזו היא - במילה אחת - חרפה. העובדה שהיא התקבלה בהתלהבות על ידי רוב המחנה הדתי-לאומי לא הפתיעה. ברור שלאנשים האלה נמאס להילחם על 100% מהשטח שאלוהים הוריש לנו, העם היהודי, באופן בלעדי לטובת תוכנית חצי אפויה שפשוט תאריך את היום שבו נוכל סוף סוף להכריז על שחרור מוחלט של יהודה, שומרון ועזה.
נראה שאנשים פשוט לא מבינים את העובדה שהערבים שטופי המוח החיים ב-18% הנותרים של הגדה המערבית הם אלה שיונעו על ידי הכרת האו"ם במדינה "פלסטינית" כדי להגביר את התנהגותם הרצחנית, ובהתחשב בחוסר האפשרות הכמעט מוחלט לסגור הרמטית את מובלעות הרוב ה"פלסטיני" הללו, הבזבוז של כוח האדם והמשאבים שלנו יהיה עצום.
האם אנחנו הולכים לפרק את ארגוני הביטחון והמודיעין הפלסטינים מנשקם? האם נאפשר ל"תשלום תמורת הרג" ולהסתה הרצחנית של הרשות הפלסטינית להימשך? ומה עם כל שרי הרשות שמפקחים על מדינת הטרור שלהם? האם אנחנו פשוט נמשיך לאפשר להם להמשיך בפעילותם מבלי לכוון אותם לחיסול או למאסר עולם?
עובדה היא שאם כל הערבים הכובשים את השטחים לא יגורשו, נניח, לסוריה, האיום שלהם על עמנו יישאר בעינו, ולא משנה כמה מהם יורשו לעבוד בישראל, דבר שאני מתנגד לו בתוקף.
תאוותם הדתית להשמידנו תבוא לידי ביטוי בסופו של דבר בדקירה, ירי ופיגועים, בין אם בשטחים או בישראל עצמה.
הדחף הרצחני הזה לרצוח יהודים זורם בדמם, ואין שום דבר שנוכל לעשות כדי לסלק את הרעל הזה, מלבד להוציא אותם מקרבנו - לא על ידי עידוד "עלייה מרצון", אלא על ידי העמסתם על משאיות והשלכתם בסוריה.
אבל זו מדיניות שסמוטריץ' ותנועת הריבונות לא יכולים אפילו להביא את עצמם להרהר בה, שלא לדבר על להוציא אותה לפועל. הם מעדיפים לתת לאיזה מנגנון טרנספר "כפוי" לעשות עבורם את העבודה המלוכלכת, בזמן שראשיהם של ילדים יהודים נערפים ונשרפים על ידי הרוב המכריע של ה"פלסטינים" שהיו רוצים לראות טבח בסגנון 7 באוקטובר מתרחש בכל השטחים.
אני רוצה שהטירוף הזה ייגמר עכשיו עם גירוש כל ערבי מהשטחים ומעזה. כן, העולם יילל על ה"אי-צדק" לכאורה של מעשינו. אבל לפחות לא נפחד לנסוע מחברון לשילה, או לעלות על אוטובוס ברמות, או להשכיב את הילדים שלנו לישון בשדרות בלי לדאוג אם הם יצליחו להגיע למקלט בזמן.
התרעות פיקוד העורף