דובר הנציבות האירופית אישר היום כי ההצעה שתעלה להצבעה כוללת “השעיית סעיפים מסחריים מסוימים”, שמשמעותם שלילת חלק מהעדפות הסחר שמהן נהנתה ישראל במסגרת ההסכם עם האיחוד. ההחלטה צפויה לכלול גם השעיית תמיכה דו־צדדית — תקציבים המועברים לישראל בתחומים מוסדיים ופיתוחיים, למעט פרויקטים בתחומי זיכרון השואה והחברה האזרחית, כדוגמת יד ושם.
לפי ההערכות, מדובר בסכומים של עשרות מיליוני אירו בשנה: כ־6 מיליון אירו בממוצע מתוך תוכנית הסיוע השכונתית של האיחוד, ועוד כ־14 מיליון אירו המיועדים לפרויקטים שוטפים. “הצעדים הללו משקפים את המחויבות שלנו להגיב על הפרות זכויות אדם חמורות ולדרוש מישראל לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות”, אמר הדובר.
מאחורי ההחלטה עומד הלחץ הגובר באירופה לנקוט צעדים מעשיים מול ישראל, על רקע המלחמה בעזה והטענות להפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. גורמים באיחוד האירופי טענו במספר דיונים שהתקיימו בתקופה האחרונה כי “האוכלוסייה האזרחית בעזה סובלת מרעב וקשיים אנושיים חמורים, והמצב מחייב פעולה”.
השלכות כלכליות של המהלך עשויות להיות כבדות: בשנת 2024 הסתכם היקף הסחר בין ישראל לאיחוד בכ־42.6 מיליארד אירו. ביטול חלק מהעדפות הסחר פירושו עליית מחירים, מכסים חדשים והאטה בייצוא של מוצרים ישראליים לאירופה. אם יאושרו מחר הצעדים, יהיה זה ציון דרך חריג ביחסי ישראל והאיחוד האירופי, שעלול לסמן תחילתו של משבר מדיני־כלכלי עמוק בין שני הצדדים.
עוד טען: "לא עמדתם אפילו בדרישות המינימום של הליך הוגן ופעלתם בחוסר תום לב. לא ניתנה לישראל כל הודעה מספקת על ההצעה הנוכחית, ולא ניתנה לה אפילו ההזדמנות הקטנה ביותר להגיב. הנשיאה והאיחוד מסתמכים במידה רבה על נתונים בלתי מאומתים ומסולפים שמקורם בשליטת חמאס. בכך משחק האיחוד לידיו של חמאס והאסטרטגיה המחושבת שלו לפגוע בישראל ולערער את זכותה להתקיים".
התרעות פיקוד העורף