היום (רביעי) יתכנסו נציבי האיחוד האירופי לדיון מהותי שבו תונח על השולחן חבילת צעדים חריגה נגד ישראל. במרכזה – השעיה חלקית של ההקלות המסחריות המוענקות לישראל במסגרת הסכם האסוציאציה, לצד הקפאה של שיתופי פעולה ותמיכות דו־צדדיות. אם תאושר, ההחלטה תזדקק לאישור נוסף במועצת האיחוד, ברוב מוסמך – נקודת המחלוקת העיקרית בין המדינות החברות.
מה מונח על שולחן
האיחוד האירופי מציג את המהלך כתגובה למצב ההומניטרי בעזה וכאמצעי לחץ מדורג – שניתן יהיה להרחיב או לצמצם בהתאם להתפתחויות. בנוסף - מוצעות סנקציות על שרי הימין בממשלת ישראל ועל המתנחלים.
יש לציין כי אירופה ניגשת לדיון כאשר היא חצויה ואין תמימות דעים בנוגע לסוגיית הצעדים נגד ישראל. מדינות הדוחפות לקו תקיף סבורות שהגיע הזמן לעבור מהצהרות לסנקציות כלכליות אפקטיביות. אחרות מזהירות מפני תקדים מסוכן של פוליטיזציה בהסכמי סחר ומפני נזק לכלכלה האירופית עצמה.
מאחורי הוויכוח מסתתר גם מאבק פנים־אירופי על זהות האיחוד: האם הוא כוח כלכלי ניטרלי, או שחקן מדיני אקטיבי. כאן יש להבהיר: הקרב האמיתי - לא היום, אלא בהמשך, מה שיקרה היום בנציבות הוא רק הצעד הראשון.
הנציבה תציג שתי הצעות: סנקציות אישיות נגד שרים ופעילי ימין בישראל, והשעיה חלקית של פרק הסחר. כבר ברור שההצעות יעברו בשלב הזה, משום שנדרש רוב פשוט. אלא שלנציבות עצמה אין סמכות להפעיל סנקציות - היא רק מניחה את הבסיס.
“זה קרב איתנים, כמעט קרב דמים דיפלומטי”, אומר גורם מדיני. “אנחנו נלחמים על כל בירה, על כל שר חוץ, על כל קול. כבר ביולי סיכלנו ניסיון דומה - אבל כעת המאבק קשה יותר. כשברקע טנקים בעזה ותמונות קשות מהשטח, קשה הרבה יותר לשכנע. ועדיין - אנחנו לא מוותרים".
הדיון מגיע לשיאו על רקע הקרבות בעזה והביקורת המתרחבת על ישראל בבירות רבות באירופה. הלך הרוח בנציבות ובפרלמנט האירופי נוטה כעת לפעולות מוחשיות ולא להסתפק בגינויים. עם זאת, השאיפה היא לצעד מדורג: לא אמברגו, אלא איתות כלכלי ברור שניתן להגביר או להפסיק במהירות.
מנקודת המבט של בריסל, מדובר במסר הסלמה מבוקר – אזהרה כלכלית במקום עימות חזיתי. מבחינת ירושלים, זהו תקדים שעלול להפוך לכלי קבוע בארסנל הלחצים של האיחוד. ההשפעה המיידית צפויה להיות מוגבלת, אבל הסמליות – עצומה. זהו מעבר ממילים למעשים.
אם תאושר ההצעה, תתחיל עבודה משפטית וטכנית על יישום ההשעיה – קביעת רשימות מוצרים, סיווגי מכס וכללי מקור. המדינות החברות ימשיכו להתמקח על היקף ורוחב הצעדים, גם אחרי ההחלטה בנציבות. חברות ישראליות ייאלצו לחשב מסלול מחדש – תמחור, חיפוש שווקים חלופיים, ואולי ניצול מסגרות אזוריות. ובאירופה תימשך המחלוקת: האם סנקציות כלכליות באמת משנות תמונת מצב בשטח, או בעיקר מסמנות עמדה מוסרית.
התרעות פיקוד העורף