במקביל, ההצעה השנייה כוללת סנקציות אישיות: איסור נסיעה והקפאת נכסים לבן גביר וסמוטריץ' ולמתנחלים שלטענת האיחוד המעורבים במקרי אלימות נגד פלסטינים. יש לציין כי הנציבות עצמה אינה מוסמכת להפעיל סנקציות. ההצעות יועברו כעת למועצת האיחוד, ושם תידרש הכרעה: סנקציות אישיות דורשות קונצנזוס מלא של כל 27 המדינות – משוכה גבוהה מאוד.
לעומת זאת, השעיית ההטבות המסחריות תידרש לרוב מוסמך – לפחות 15 מדינות המייצגות 65 אחוזים מאוכלוסיית האיחוד. בכך, עמדותיהן של מדינות גדולות כמו גרמניה ואיטליה הופכות קריטיות.
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, וכל פגיעה בהטבות המכס עלולה לגרום ליצואנים לחשב מסלול מחדש – בין אם באמצעות התייעלות, העלאת מחירים או חיפוש שווקים חלופיים. גם חברות אירופיות עלולות להיפגע מהמהלך, בשל עלויות גבוהות יותר ועיכובים בשרשראות אספקה.
בבריסל מתעקשים כי אין מדובר באמברגו כולל אלא במסר כלכלי מבוקר – אזהרה שניתן להגביר או להפסיק במהירות. בישראל חוששים שהמהלך יסמן תקדים מסוכן: מעבר ממילים למעשים, שעלול להפוך בעתיד לכלי לחץ קבוע של האיחוד על ישראל.