"לא הייתה ממשלה גרועה וכושלת כמו הממשלה הזו, כמו ראש הממשלה שלא יעזור לו כלום", פתח סרי במתקפה. "עבדתי עם הקרובים ביותר לנתניהו - ברק ודרעי, השותפים הכי גדולים, אז אני מכיר אותו טוב. נתניהו עסוק כל הזמן במה יכתבו עליו, באות קלון של טבח השבעה באוקטובר. כבן לפרופסור בהיסטוריה יש לו תודעה היסטורית מאוד מפותחת, והחשש הגדול שלו הוא שעוד 200 שנה ייזכר שהוא היה ראש הממשלה בטבח הגדול ביותר שידעה המדינה. לכן הוא חשב שהתקיפה באיראן תעזור, לכן הוא משנה שמות למלחמה – לא יעזור לו. הטבח הזה עליו. גם המשפט – זה הפחד הכי גדול שלו.
"נתניהו לא מגיע אף פעם לזירת פיגוע או למקומות קשים כאסטרטגיה. מקום פיגוע הוא כישלון. אבל כשהיה פיגוע בירושלים הוא פשוט מודיע לבית המשפט שלא יגיע, לא מחכה לתשובה או לבקשה - פשוט מודיע. זה מעמיד באופן מופרך ובספק את ראש הממשלה להעמיד למשפט. הוא מגיע לזירה רק כדי להצדיק היעדרות ממשפט, שהוא מאוד מבוהל ממנו, למרות הטענות כי כל התיקים קורסים. ואז הוא מגיע לזירה ומאשים את בג"ץ בהסתה שאין שנייה לה".
נראה שהתיקים באמת קורסים
העניין של קבלת מתנות – זה לא משהו יוצא דופן אצלו. וזה הסיפור של באגס באני: רק התחיל כראש ממשלה, וכבר קיבל מתנה מארנון. אם אני ואתה נקבל, כאזרחים פרטיים, אז נגיד 'לא תודה' או 'תודה רבה'. הוא אומר 'לא תודה - תביא יותר גדול'. זה מלמד על דרך. וככה זה רק התחיל. ומשם זה רק הלך והתשכלל: שקיות שחורות עם שמפניות, סיגרים. אני ראיתי במו עיני מיליארדרים מחכים בלובי של מלון ריג'נסי, ולא אגיד מעבר לזה".
יש הטוענים כי המשפט הוא שפילג ושיסע אותנו
תסביר לי את התיאוריה של מזרחים שטוענים לקיפוח, אך בסוף מכתירים דווקא אשכנזי כמנהיג
"הם מעריצים את העובדה שנתניהו דובר אנגלית רהוטה, לבוש יפה, מאופר, ועולה על שטיח אדום. רק מזרחים מעדיפים את נתניהו, וגם כך ייראה היורש שלו - ההשקעה בהופעה. הייתה לא מזמן נסיעה של נתניהו לחו"ל: בשעה שלוש בלילה, אין אנשים, אבל יש שטיח אדום. הכל מתוכנן, כי ככה המזרחים רוצים לראות אותו, עם איפור, שיער מתוקתק ושטיח. אהוד ברק היה לובש חולצה פרחונית שחורה בעשרה שקלים. ברק תמיד לגלגל על נתניהו שתמיד צריך לחכות לו, כי הוא משקיע בדברים האלה - במראה. הוא טעה: נתניהו מגיע ותמיד מתוקתק ומאופר. וזו התדמית שהוא עובד עליה".
"אריה דרעי לא קיים אצלי יותר; רק אני, הוא ואלוהים יודעים מה עשיתי בשבילו"
"כיבוש בעזה הוא דשדוש של המלחמה. המלחמה בעזה נגועה בשיקולים פוליטיים. מזמן היינו צריכים לסיים אותה - אני זוכר את כל השופרות והינון-מגלים האלה. אנחנו עוד מעט כבר שנתיים. אי אפשר להכניע ארגון טרור. לנתניהו יש שותפים שלא נותנים לו לסיים את המלחמה, והוא ממשיך אותה גם בגלל האינטרס האישי שלו".
"לא, ינון מגל ביקש לא לשדר איתי יותר - מפחדנות. הוא הודיע שלוש פעמים למנהל התחנה, וזחל בחזרה בשביל כסף. בפעם הרביעית זה כבר נגמר. הוא לא רוצה, כי אני מתמודד עם ינון מגל בדרך שלו, והוא לא רגיל להתמודד. ינון מגל לא מאמין ל־85% מהדברים שהוא אומר. הוא עושה את זה בשביל תהילה וכסף, וזה מאוד מחמיא לו. הוא מגלומן, אוהב שמדברים עליו - גם אם אלו דברים רעים. העיקר להיות בכותרות. הוא אוהב את זה.
בין טובת המדינה לבין טובתו האישית, הוא מעדיף את טובתו הכלכלית - כסף ותהילה. הוא נהנה מהטררם סביבו, מת על הפרובוקציות ומשווע לדיו. הוא רוצה שנתניהו ימשיך למשול רק כדי שזה ישרת אותו ואת הצרכים הכלכליים שלו. הוא נלחם לא עבור נתניהו אלא עבור עצמו, ועושה זאת מצרכים אגואיסטיים. ינון מגל רואה ויודע שנתניהו כשל בכל החזיתות".
"אני לוקח על עצמי אחריות מלאה על כך שמתייחסים לאריה דרעי כאיש אחראי בקבינט. כולם המומים מהיכולות ומהשכל שלו, ולי הייתה יד בעיצוב תדמיתו. זה לא היה פשוט, אחרי שהייתה חקירה שנייה על מישהו שישב בבית סוהר, ולמרות זאת בניתי לו תדמית מצוינת. זה נגמר בינינו, וזה נגמר בזה שאני יודע מהי חברות, והוא לא יודע מהי חברות. הוא דחף אותי לבחירות ואז נמלט. הוא לא בגד בי, הוא פשוט כשל וקרס. הוא נמלט. היו לו הסתבכויות בבני ברק. הוא בא להלוויה של בתי וקרא קדיש, ואחרי השבעה על בתי אני נסעתי לשבעה על אחיו. הוא אמר לאנשים שהוא מכה על חטא על מה שעשה לי. הוא מאוד מתחרט. רק אני, הוא ואלוהים יודעים מה עשיתי בשבילו, אבל אני אשמור על כבודו ולא אפרט".
"הוא לא קיים אצלי יותר".
"את רוצה לשמוע מה אני חושב על דרעי באמת? מה שהוא אמר בחדר סגור, ההקלטה שיצאה החוצה: 'אל תעזו להתגייס', זה בדיוק מה שדרעי באמת חושב. הוא לא רוצה שיחשבו שזה מה שהוא חושב. הוא רתח כשהשיחה בדלתיים סגורות יצאה".
"אני היום חופשי להגיד בדיוק מה שאני חושב. יש לי הצעות מאוד רציניות להיכנס לפוליטיקה. אני אבחן את הדברים, דברים כאלה נסגרים שנייה לפני הגשת הרשימות לבחירות. הכנסת תתפזר ואז אדע: תלוי מה ההצעה שיגידו לי, באיזה מקום אני, מה המפלגה ומי נמצא בה. נגיע לבחירות ונראה. יש לי שתי הצעות רציניות, ואני מאחל לכל המאזינים בפודקאסט הזה שתמיד יהיו להם הצעות ואופציות. אני מופיע אצל ניב רסקין בבוקר, ואם רק היית יודעת כמה בכירים בכנסת כותבים לי 'תסדר לי חמש דקות שם'. בסוף, נוח לי במקום שלי היום - בוואלה, ב־103 ובחדשות 12. שם אני משפיע הרבה יותר".
דדי שמחי אמר לי: "'אני רואה אותך - אני רואה את עצמי. איש בורח מבשורה'"
"יובל נפטרה ביולי 24. כן, נכנסתי ללופ של עבודה כדי לא להתמודד - אני לא יכול לעצור. כשישבתי בשבעה הגיעו הרבה משפחות שאת מכירה: דדי שמחי, שמעון אלקבץ ומשפחות שכולות. התחלתי לאסוף טיפים - איך מתמודדים עם דבר כזה. הבת שלי, יובל, הייתה צדיקה. שאלתי את אותם הורים שכולים, וחלק מהם היו טריים. הם אמרו לי: 'תשמע, תהיה עסוק ותמלא את היום'. אני משתדל למלא את היום כמה שיותר ומשתדל לא לחשוב על זה.
דדי שמחי אמר לי: 'אני רואה אותך - אני רואה את עצמי. איש בורח מבשורה, אבל לא מבשורה כי הבשורה כבר ניתנה - איש בורח ממחשבה'. אני משתדל לא להתמודד. יש מי שעוסקים בהנצחה - וזו הדרך שלי להתמודד: להיות עסוק. היא עברה חיים מאוד קשים. אני בכיתי בשבעה - פעם ראשונה. הבן שלי, רון, אמר שזו הפעם הראשונה שהוא ראה אותי בוכה, ביום שזה קרה".
"בהלוויה דיברתי אליה, שאלתי איך היא עשתה לנו את זה - כי לא האמנתי שהיא תלך עד הסוף. זו הייתה הפתעה. הייתי איתה ברגע האחרון, וזה היה משבר עצום. היא ברחה מהמחלקה הפתוחה ועשתה מה שעשתה - אני לא רוצה להיכנס לזה. היא הפסיקה לקחת כדורים, וזה אסור. אלה כדורים שהופכים אותך למשהו אחר. הקשר שלי איתה היה הכי הדוק. היא הייתה אחת הילדות הכי יפות בארץ. יש לי תמונה שלה כשהייתה קטנה, בחתונה, היא עליי ואני מרים אותה. מאז שהיא נולדה - היא הייתה עליי".
"אני אופטימי - אבל זה מוקלט. כל הינון-מגלים יכולים להשתמש בזה ולהפוך את זה אחר כך נגדי. אני אופטימי ומאמין שתהיה ממשלה אחרת. נתניהו, שיהיה בריא עד 120, כבר בן 76. הוא מסתכל על אהוד ברק שעושה כסף. יש לו רצון להיות במועצות מנהלים. בתוך תוכו הוא רוצה לטוס לארה"ב, לחיות טוב, לעשן סיגרים ולהרוויח המון. בגילו - הוא ישמח להיות שם. ביום שהוא ילך, אנשים כמו יאיר ושרה ייעלמו. נתניהו הוא פוליטיקאי רע. כל אחד יכול להיות אלטרנטיבה לראש הממשלה. יש תמיד יועצים - וכל אחד יבחר לפי טובת המדינה. אצל נתניהו, השיקולים נגועים בשיקולים האישיים".