מייסדי המפלגה מספרים כי יתעסקו בעקרונות ולא בחרמות פוליטיים, שלטענתם מנעו מהכוחות הציוניים לשתף פעולה עד כה והיו, בין היתר, מהגורמים שהובילו אותנו ל־7 באוקטובר. העקרונות שלהם יידרשו, עוד בטרם הקמת הממשלה: ממשלה ציונית, שירות לכולם והקמת ועדת חקירה לטבח 7 באוקטובר.
מה קורה כשמתאחדים?
לנוכח התרחיש שאיחודים עשויים להכריע את גורל הבחירות, סקר "מעריב" בדק השבוע שלושה תרחישים שונים.
בראשון, נבדק איחוד בין בנט לאיזנקוט, שמביא את הרשימה ל־29 מנדטים, בדיוק כמו סכום שתי המפלגות בריצה נפרדת. אבל בתסריט הזה יורדת כחול לבן אל מתחת לאחוז החסימה עם 2.3% תמיכה בלבד, והמפלגות הערביות מגיעות ל־11 מנדטים.
למעשה, איחוד בנט־איזנקוט מחליש את גוש האופוזיציה ב־2 מנדטים (בגלל ירידת כחול לבן אל מתחת לאחוז החסימה) לכדי 59 מול 50 לגוש נתניהו (עלייה במנדט של הליכוד) ו־11 מנדטים למפלגות הערביות.
עם זאת, השילוב של איזנקוט ובנט הופך את הרשימה המאוחדת לגדולה ביותר עם סיכויים טובים לקבל ראשונה את המנדט להרכבת ממשלה. בפוליטיקה הישראלית אי אפשר לזלזל בנקודת פתיחה משמעותית שכזו.
לא סומכים על ראש הממשלה
עוד עולה מסקר "מעריב" כי רוב הישראלים (52%) אינם סומכים על בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל (מתוכם – 40% בכלל לא סומכים). לעומתם, 44% סומכים על נתניהו ו־4% נוספים אינם יודעים.
בחלוקה לגושים הפוליטיים, כמעט כל מצביעי הקואליציה (91%) סומכים על נתניהו (מתוכם 61% סומכים מאוד), לעומת 85% ממצביעי האופוזיציה שלא סומכים עליו (70% מהם בכלל לא סומכים).
בתשובה לשאלה: אם בבחירות הבאות לכנסת יתמודדו שתי מפלגות חדשות: מפלגת בנט 2026 ומפלגת ישר! עם איזנקוט, בראשות גדי איזנקוט, כאשר שאר המפלגות ללא שינוי, למי תצביע? – התשובות היו: הליכוד 25 מנדטים, בנט 20, הדמוקרטים 11, ישראל ביתנו 10, ישר! של איזנקוט 9, ש"ס 8, עוצמה יהודית 8, יהדות התורה 8, יש עתיד 7, רע"ם 5, חד"ש־תע"ל 5, כחול לבן 4, הציונות הדתית 0.
קואליציית נתניהו מקבלת 49 מנדטים (50 בסקר הקודם), גוש אופוזיציה־בנט־איזנקוט 61 (60) והמפלגות הערביות 10 (10).
הסקר התקיים ב־17־18 בספטמבר, והשתתפו בו 506 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית בסקר עומדת על 4.4%.
התרעות פיקוד העורף