"3. פירוז הרצועה: פירוז עמוק שיכלול את כל המנהרות, בתי המלאכה לייצור נשק, וכל אימפריית הטרור שנבנתה בעזה. לא יישאר שום איום על ישראל מהרצועה. ברור שהפירוז הזה יכול להתבצע רק על ידי כוחות הביטחון של מדינת ישראל, והאירוע המקביל בלבנון מוכיח זאת היטב. 4. שליטה ביטחונית ישראלית ברצועה — לא תהיה נסיגה. רף המינימום הוא מצב כמו ביהודה ושומרון. 5. ממשל אזרחי חלופי שאיננו חמאס ואיננו הרשות הפלסטינית. הקבינט קבע בצורה הברורה ביותר שאין לאפשר לרש"פ שום נגיעה בשלטון האזרחי בעזה, ושום מעמד מוסכם שם".
"תנאי־סף אלה תואמים את מטרות המלחמה, שקודשו בדם חיילינו. כל נסיגה מהם מחייבת החזרת המנדט לציבור".
כך, במהלך ביקורו, אחרי הנאום שנשא באו"ם ולקראת הפגישה עם טראמפ ביום שני בבית הלבן, מוצא עצמו נתניהו בין שני מוקדי לחץ סותרים: בוושינגטון מחכה לו שיחה לא פשוטה עם נשיא אמריקאי נחוש לקדם הסכם שיביא הישג מדיני וביטחוני, ובירושלים ממתינים לו שותפיו הקואליציוניים עם אזהרות פומביות חדות.
מבחינתם, המתווה האמריקאי איננו פתרון — אלא איום על העקרונות שלשמן, לדבריהם, יצאה ישראל למלחמה. בתוך כך, נשמעות גם דרישות ברורות לסיים את המערכה ולהחזיר את החטופים, מצד קולות מתונים יותר בקואליציה ומחוצה לה.