האלוף ניצן אלון המשיך והתייחס לסוגיית החטופים: "החטופים בעזה נמצאים באיזשהו סיכון מתמיד לחייהם, גם מהפעילות הזאת של כוחותינו וגם מדי החוטפים האכזרים שלהם מחמאס, ואנחנו צריכים לעשות הכול, גם מכאן, מתל אביב, אבל בעיקר החיילים והמפקדים שנמצאים עכשיו בחזית הלחימה, כדי לשמור על חייהם, לא לפגוע בהם, וכמובן להביא להישגים הנדרשים".
עוד אמר: "הדבר הזה גם מגיע עד ניו-יורק ווושינגטון. כולי תקווה שהמהלכים שקורים שם היום יניעו את המהלכים שיסיימו את המלחמה הזאת תוך השגת היעדים של ישראל, ובעיקר בעיקר ישיבו לנו את החטופים הביתה, החיים לשיקום, המתים לקבורה, אבל כולם ראויים לשוב, וזו גם החובה שלנו לדאוג שהם ישובו".
אלון דיבר במסגרת אירוע פתיחת התערוכה בתל אביב, פחות משנתיים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, תחת הכותרת "פסיפס של זיכרון ותקווה". התערוכה, שהיא פרי יוזמה משותפת של בית בן-גוריון בת"א, המחלקה לישראל והנצחת השואה והסתדרות הציונית העולמית, מציגה ציורים, פסיפסים וקטעי שירה שיצרו ילדי קיבוץ כרמיה ואמותיהם.
היצירות הללו, שנולדו מתוך הטראומה של אותו יום שחור, משרטטות יחדיו מסע כואב ומעורר השראה - מסע של שבר ושיקום, שבו "מתוך שבר נבנה חוסן חדש ומתוך כאב צומחת אמונה מחודשת בערכים של תקומה, חוסן ושלום".
התערוכה מייצגת קול אישי וקהילתי של תושבי כרמיה, ומנציחה את סיפור הקהילה ואת מסע שיקומה. הציורים והיצירות מספרים את סיפורם של ילדים שחוו טראומה קשה, אך מצאו באמנות דרך להביע את כאבם ואת תקוותם כאחד.
כפי שביטאה אחת הילדות בדבריה: "ציירתי ורדים, כי למרות הכל הצלחנו לפרוח שוב" - משפט שמסכם את המסר החזק של התערוכה: גם מתוך החושך הכי עמוק, יכולים לצמוח פרחים חדשים של תקווה וחוסן.
התרעות פיקוד העורף