בהודעה הרשמית מסר הארגון כי הוא "בוחן את התוכנית" ויקיים התייעצויות פנימיות עם ההנהגה והפלגים האחרים בטרם יגיב. אך מאחורי הקלעים מתנהל ויכוח סוער. מצד אחד - הישגים משמעותיים: שחרור מאות מחבלים כבדים, פתיחת מעברים ויוזמת שיקום נרחבת שתכלול מים, חשמל ותשתיות. מצד שני - הדרישות: פירוז מלא של הרצועה והקמת ממשל זמני בפיקוח בינלאומי, כאשר חמאס נותר בחוץ. תנאים שנוגעים בליבת קיומו של חמאס כארגון לוחם.
שלושה תרחישים נבחנים. הראשון - סירוב מוחלט, שיחזיר את ישראל ללחימה בלגיטימציה מחודשת מהמערב ומהעולם הערבי. השני - הסכמה מלאה. תסריט דרמטי אך לא ממש מציאותי: פירוק הנשק וויתור על שליטה בפועל ברצועה. השלישי, והסביר ביותר - "כן, אבל": תשובה עקרונית חיובית, אך עם דרישות לתיקונים, עיכובים והתנגדויות לחלק מהסעיפים. תמרון שיאפשר לחמאס להרוויח זמן ולשחוק את הלחץ המופעל עליו.
כך או כך, חמאס משחק בזירה כפולה: מול המתווכים הוא מציג פרגמטיות, כדי שלא להצטייר כמכשול היחיד; מול הרחוב הפלסטיני הוא מחויב להקרין לוחמניות - אחרת יאבד את בסיס התמיכה.