דוח חדש על ספרי הלימוד בירדן שפרסם המכון לניטור שלום וסובלנות תרבותית בספרי הלימוד (IMPACT-se) חושף כי הם מפיצים מסרים אנטישמיים ומצדיקים אלימות כלפי ישראל. הדוח סקר 294 ספרי לימוד במקצועות שונים בבתי הספר בירדן ומצא שהם אינם עומדים בסטנדרטים של אונסק"ו לקידום שלום וסובלנות.
אחת הדוגמאות היא שיעור בספר היסטוריה אסלאמית לכיתה י', שכותרתו "בגידת היהודים", בו התלמידים לומדים כי היהודים בגדו בנביא מוחמד, למרות יחסו "החיובי" כלפיהם. השיעור מציג מקרים רבים מהמסורת האסלאמית שבהם שבטים יהודים או בודדים ניסו לפגוע במוחמד או במוסלמים, כולל ניסיון התנקשות בחייו של הנביא וקשירת קשר עם עובדי אלילים. אי לכך, העונשים שנגזרו על-ידי מוחמד כגון גירוש השבטים היהודיים והריגת לוחמיהם היו מוצדקים.
מעבר לעיוות ההיסטורי, המסרים העולים מספרי הלימוד אינם רק אנטישמיים, אלא גם מצדיקים אלימות נגד מדינת ישראל. כך למשל, באחד הספרים נמצא כי טבח ה-7 באוקטובר הוצדק כ"תגובה" לדיכוי הישראלי כלפי הפלסטינים. מסקנות הדוח אינן מפתיעות. לפני מספר שנים, מחקר שנעשה על-ידי הליגה נגד השמצה (ADL) העלה תמונה דומה. גם כאן מסקנת המחקר הייתה שהספרים מפיצים שנאה כלפי יהודים ומכילים מסרים אנטישמיים. אמנם, לפני כעשור, על רקע עליית דאע"ש ואיומי הטרור, משרד החינוך הירדני עדכן את ספרי הלימוד וחיזק את תכני הסובלנות, אך הייתה זו סובלנות סלקטיבית שהתייחסה בעיקר כלפי נוצרים ופחות כלפי יהודים ויהדות, כאשר היא נועדה לרצות את המערב ולא את ישראל.
האנטישמיות בירדן היא תופעה רווחת והיא באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים הציבוריים. קריקטורות אנטישמיות בעיתונות ובמדיה החברתית, התבטאויות מסיתות של חברי פרלמנט, עיתונאים, ופרשנים, כולל אנשי צבא בדימוס, הפכו לדבר שבשגרה. דוגמה לכך, היא דבריו של הגנרל הירדני בדימוס, פאיז מוחמד אל-דוירי, בערוץ אל-ג'זירה שטען בהקשר לתיאור פעילות צה"ל ברצועת עזה, כי היהודים "רגילים לשקר" כיוון שזה "חלק מהתרבות שלהם". כדי להמחיש זאת, הוא סיפר על פעילותו של פרופ' בן ציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה, שעסק בסילוף ההיסטוריה ועל כן הוא כינה אותו כ"זייפן הגדול ביותר של ההיסטוריה היהודית".
ככלל, הלך הרוח בירדן מאפשר לטשטש את הגבול בין ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל לבין אנטישמיות. המלכה ראניה עצמה תרמה לשיח זה כאשר טענה בריאיון ל-CNN בנובמבר 2023 כי "ישראל משתמשת באנטישמיות כדי להדוף את הביקורת עליה". מבחינת ישראל, המצב לא השתנה מהותית מזה שנים רבות – ככל שיש ביקורת על ישראל, כך גוברת האנטישמיות בירדן כמו גם בעולם המערבי בכלל.
אחת מסוגיות המחלוקת בין ישראל וירדן היא החלטה ישנה של הממשלה למנוע כניסת יהודים הנושאים סממנים גלויים של יהדות או תשמישי קדושה. הסיבה רשמית להחלטה זו היא הרצון להבטיח את ביטחונם של יהודים שומרי מצוות, אך ישראל סבורה כי מאחורי ההחלטה עומד מניע אנטישמי ותובעת מירדן לשנותה. לפני כשש שנים, סולקו יהודים שהגיעו להתפלל, ללא תיאום עם השלטונות הירדניים, בקבר אהרון ליד פטרה בטענה שערכו תפילה במקום בניגוד להוראות.
למרות זאת, חשוב להדגיש כי ירדן נחשבת באופן יחסי למדינה סובלנית כלפי פליטים ומיעוטים דתיים השוהים בה. סובלנות זו מתבססת על המסורת של השלטון ההאשמי שביקש להציג את עצמו לאורך השנים כזרם אסלאמי מתון, סובלני ומתנגד אף לאנטישמיות. בין היתר, המלך עבדאללה הראשון – מייסד הממלכה הירדנית - קיים קשרים עם יהודים ושיתף עמם פעולה; המלך חוסיין מעולם לא קרא להשמדת ישראל ולא היה שותף לפרסומים אנטישמיים, בניגוד למשטרים אחרים כמו מצרים תחת נאצר או סוריה תחת אסד. יתר על כן, אחיו הנסיך חסן הקים בעמאן בשנת 1994 את המכון המלכותי ללימודים בין-דתיים, שמטרתו להפגיש נציגי דתות שונות, להפיג מתחים דתיים ולקדם שלום, כולל עם נציגים יהודים מישראל ומהעולם שאף נטלו חלק בפעילות המכון.
הפער בין המסורת ההאשמית לבין ביטויי האנטישמיות הגלויים במרחב הציבורי מעיד על המתח המתמשך בין ישראל לירדן על רקע מדיניות ממשלת ישראל כלפי הפלסטינים, שהגיעה לשיאה בגלל החשש מפני גירוש פלסטינים מעזה (ואולי אף מהגדה המערבית) – תרחיש שנחשב ל"קו אדום" בירדן שהגביר את אי הודאות לגבי עתיד הסכם השלום.
הסולידריות העממית הגוברת בירדן עם הפלסטינים בכלל, ועם חמאס בפרט, יחד עם ניצחון "חזית הפעולה האסלאמית" (הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים) בבחירות האחרונות לפרלמנט ב-2024, העניקו לגיטימציה לגל של ביקורת ארסית מצד גורמי ממשל ואישי ציבור ירדניים. ביקורת זו כללה לא רק גינויים למדיניות ישראל, אלא גם אמירות אנטישמיות גלויות.
בהקשר זה יש לראות גם את השינויים בספרי הלימוד. ספרים אלה מהווים תוצר של תהליך כתיבה המפוקח ומאושר על ידי מוסדות המדינה. ספרי הלימוד, במיוחד בתחומי ההיסטוריה והאזרחות, משקפים את הנרטיב שהשלטון מעוניין לקדם מחד, ואת "רוח התקופה" מאידך. כך, למשל, בסקר שערך הברומטר הערבי בינואר 2025 מגלה שרק כשלושה אחוז מהירדנים תומכים בנורמליזציה עם ישראל – שיעור התמיכה הנמוך ביותר מכל מדינות ערב. ספרי הלימוד משקפים אפוא את השינוי העמוק שחל ביחס לישראל, לא רק בקרב הציבור הכללי אלא גם במוסדות השלטון.
השינויים בספרי הלימוד בירדן אולי אינם מפתיעים לנוכח האירועים, אולם הם מפתיעים בהשוואה למגמות החיוביות שנמצאו בספרי הלימוד במצרים, בסעודיה ובאמירויות בשנים האחרונות בכל הנוגע לתיאור היהודים וישראל. האמנה של אונסק"ו – ארגון העוסק, בין השאר, גם ברביזיה של ספרי לימוד – קובעת כי מאחר שמלחמות מתחילות בראש של אנשים, הרי שם יש להתחיל לבנות את יסודות השלום. אי לכך, לרביזיה של ספרי הלימוד בירדן – או במקומות אחרים במזרח התיכון – מתוך מטרה לעקרם מהצגה מוטית וסטריאוטיפית של היהודים וישראל, יש חשיבות בדרך לבניית שלום בין העמים, גם אם הוא כרגע נראה רחוק.
התרעות פיקוד העורף