בהצעת ההחלטה נכתב כי התקנות יותקנו מכוח סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה, יונחו על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך לאחר התקנתן, וייכנסו לתוקף מיד עם פרסומן ברשומות. תוקפן יהיה יומיים בלבד, במהלך ימי המבצע.
לכן, לאור לוחות הזמנים הצפופים של המבצע והצורך להקדיש את כל המשאבים הלוגיסטיים והמבצעיים לשחרור החטופים, פנה שב"ס לממשלה בבקשה להסדר חירום שיאפשר לקיים את הדיונים המשפטיים בעניינם של עצורים ואסירים באמצעות היוועדות חזותית, מבלי להובילם לבתי המשפט.
בהצעה הודגש כי תקנות שעת החירום יעמדו בתוקף ליומיים בלבד, בין 12 ל-13 באוקטובר, ימי המבצע עצמם. התקנות יקבעו כי במהלך אותם ימים יראו כאילו ניתנה הכרזה מלאה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, ויחולו הוראות החוק, למעט סעיף 33 העוסק בחוק שחרור על תנאי ממאסר.
בהצעה צוין כי לפי החוק הקיים, הכרזה מלאה נתונה לסמכותו של שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, אך רק במקרים שבהם קיימת סכנה ממשית לחיי אדם עקב מתקפת טילים - תנאי שאינו מתקיים כעת. עם זאת, לאור הנסיבות החריגות והצורך המבצעי הדוחק, הממשלה מתבקשת לאשר תקנות זמניות שיאפשרו קיום דיונים בהיוועדות חזותית בלבד, לתקופה מוגבלת.
הצעת ההחלטה שהועברה לאישור השרים הלילה נועדה להבטיח את המשך תפקוד מערכת המשפט גם בזמן מבצע מורכב ורגיש, תוך שמירה על זכויות העצורים והאסירים והימנעות מסיכונים ביטחוניים מיותרים. כאשר תאושר, יוכלו בתי המשפט בישראל לקיים דיונים בענייני מעצר והארכת מעצר באמצעות וידאו, באופן זמני, ביומיים שבהם צפוי להתבצע מבצע השבת החטופים.
התרעות פיקוד העורף