לפי הפרשנות, תבוסה תודעתית זו של המעצמות המערביות רק הולכת ומעמיקה. החוקר הפוליטי ליאו שטראוס טען כי לעיתים "אומה מובסת עלולה לכפות את עולה המחשבתי על כובשיה, ולשלול מהם את פירות הניצחון הנעלים". על פי גישה זאת נראה כי המערב נשבה בקסמי האג'נדה הג'יהאדיסטית.
בבריטניה, לדוגמה, צוין יום השנה השני לשבעה באוקטובר בחגיגות פרו-פלסטיניות, תוך התעלמות מקריאות הממשלה לכבד את זכר הקורבנות. זאת לאחר שראש ממשלת בריטניה עצמו קיבל ברכות מגורמים ג'יהאדיסטים בעקבות הכרה במדינה פלסטינית, מבלי לדרוש את כניעת חמאס.
בעוד ישראל ניצבת בעמדת כוח משמעותית: חברתה עמידה, כלכלתה משגשגת ודמוגרפיה צעירה וצומחת, המערב מצוי בסכנה. עשרות שנים של הגירה חסרת רסן ופילוג פוליטי מאיצים את קריסתו מבפנים, והותירו אותו עם ריקבון חברתי מתמשך. מלחמתה של ישראל אולי הסתיימה, אך עבור המערב, היא רק החלה.