בממשלה ובכנסת מבהירים: מדובר במסלול ייעודי, שנועד להתאים את המערכת המשפטית לממדי הפשעים של 7 באוקטובר; באופק - מבחן פוליטי, לנוכח הקפאת הצבעות הקואליציה.
מיד לאחר הטבח הוקם צוות מיוחד של פרקליטות המדינה, המשטרה והשב"כ. הצוות ביצע חקירה מקיפה של עצורי הנוח׳בה, אסף ראיות “בהיקפים חסרי תקדים” - אלפי שעות וידאו ועדויות - וריכוזן לתיקי חקירה וטיוטות כתבי אישום. במקביל התקיימו בוועדת החוקה דיוני מעקב, ונבחנו כמה מסלולים משפטיים אפשריים, כולל תיקוני חקיקה נקודתיים שיבטיחו הליך יעיל וחד-משמעי.
יו״ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הסביר כי “בכל הנוגע למחבלי הנוח׳בה – מבחינה משפטית מדינת ישראל נמצאת עמוק בקונספציה שקדמה לשבעה באוקטובר… הכלים המשפטיים לא מתאימים ולא רלוונטיים לאירוע של השמדת ורצח עם. לכן עלינו לשנות את המבנה מהיסוד”.
באשר ללוח זמנים: לפי ההודעה המשותפת של מקדמי החוק, עם שובם לישראל של החטופים החיים הוסכם להביא את ההצעה לקואליציה ולאופוזיציה ולהעלותה לקריאה ראשונה “בהקדם האפשרי”, תוך קידום מהיר של החקיקה.
התקדמות החקיקה תאפשר לפרקליטות להגיש כתבי אישום במסגרת דיונית מרוכזת וקשיחה, ולהעביר במהירות יחסית את המחבלים משלב טיוטות האישום לאולמות הדיון. בעיני מקדמי החוק, זהו תנאי סף ל“מיצוי דין מלא” - גם במישור ההרתעתי, וגם במתן קול משפטי ממלכתי לעדויות הניצולים וחומרי התיעוד שנאספו מאז הטבח.
התרעות פיקוד העורף