חברת הכנסת מירב כהן ממפלגת "יש עתיד" מקדמת סדרת הצעות חוק שמטרתן לשנות את המצב הקיים ולהתנות הטבות מהמדינה במילוי חובות שירות ביטחון. החלטתה של כהן באה בעקבות כך שבדיוני ועדת חוץ וביטחון אשר נערכו במושב הקודם נחשפו פערים כלכליים משמעותיים בין מי שמשרת בצה"ל לבין מי שאינו משרת. לפי נתוני האוצר שהוצגו בוועדה, שווי ההטבות המצטבר לאדם שלא משרת בצבא עומד על בין 700 אלף שקלים ל־1.5 מיליון שקלים.
במסגרת הדיונים נחשף כי תלמיד ישיבה מקבל לאורך חייו הנחה מצטברת של כ־30 אלף שקלים בתשלום דמי ביטוח לאומי לעומת אזרח רגיל. הצעת חוק שהגישה כהן מבקשת לבטל את ההסדר שלפיו תלמיד ישיבה זכאי לדמי ביטוח לאומי מופחתים אם לא מילא את חובתו על פי חוק שירות ביטחון או הוכרז כעריק.
הצעת חוק נוספת עוסקת בדיור מסובסד. על פי ההצעה, רק מי שמילא את חובתו לפי חוק שירות ביטחון יהיה זכאי להשתתף בתכניות דיור כמו מחיר למשתכן. כיום חלק גדול מהזכאים להנחות בדיור אינם משרתים בצבא, כאשר חלק ניכר מהם נמנה עם הציבור החרדי.
בנוסף, הצעת חוק סיוע כלכלי ללומדי תורה וסטודנטים נזקקים מבקשת להתנות את קבלת המלגות בקיום הוראות חוק שירות ביטחון. כיום המלגות ניתנות לאברכים, תלמידי ישיבות וסטודנטים בעלי הכנסה נמוכה ללא קשר לשירות צבאי או לאומי.
לדברי כהן, המהלך נועד לייצר זיקה ברורה בין מילוי חובות אזרחיות לבין קבלת הטבות מהמדינה, לעודד גיוס ולחזק את עקרון השוויון. כהן אומרת כי "המדינה בהתאבדות - היא נותנת כסף כשהתמריץ זה לא לעבוד ולא לשרת. זה לא בר קיימא לא כלכלית ולא ביטחונית. ההטבות האלה ניתנות לאברך או בן ישיבה כדי שהוא לא יעבוד ולא יתגייס - זה דבר הזוי".
התרעות פיקוד העורף