זינוק חריג במספר היורדים מהארץ - זו העיר שמובילה את הטבלה

דוח מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ), שהוכן  לקראת דיון שייערך היום (שני) בוועדת העלייה והקליטה בנושא ירידת ישראלים מהארץ, מציג תמונה עדכנית ומדאיגה של מגמות ההגירה מישראל. מהנתונים עולה כי בשנים האחרונות נרשם גידול חד במספר הישראלים העוזבים את הארץ לטווח ארוך, בעוד מספר החוזרים נשאר נמוך בהרבה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שעובדו בדוח, בשנים 2009–2021 עזבו את ישראל בממוצע כ־36 אלף איש מדי שנה. אך מ־2022 נרשם זינוק חד: באותה שנה יצאו 55,300 ישראלים (עלייה של 46% מהשנה הקודמת), וב־2023 כבר עזבו 82,700 איש - גידול נוסף של 50%. במקביל, מספר הישראלים שחזרו לישראל לאחר שהות ממושכת בחו"ל נותר נמוך בהרבה - כ־24,000 בממוצע לשנה. לפי דוח מ.מ.מ, בחודש אוקטובר 2023 נרשם זינוק חד נוסף ביציאה מהארץ.

לפי דוח מ.מ.מ, כ־40% מהעוזבים וכ־38% מהחוזרים בשנת 2022 היו צעירים בני 20–39 - שיעור גבוה משיעורם באוכלוסייה הכללית (27%). מדובר באוכלוסייה צעירה ובעלת פוטנציאל תעסוקתי גבוה, כך שהיציאה שלה מהארץ עשויה להשפיע על המשק בטווח הארוך. עוד עולה כי מחצית מהיוצאים בשנת 2022 היו עולים חדשים בעברם - 27,500 איש. מתוכם, 76% עלו לישראל בחמש השנים שקדמו לעזיבתם, ו־62% עזבו כבר באותה השנה שבה עלו. הדוח מדגיש כי שיעור העולים בקרב העוזבים דומה לשנים קודמות, ולכן העלייה במספרם אינה לבדה מסבירה את גידול ההגירה הכולל.

נתוני מ.מ.מ מצביעים על שינוי בהרכב הדמוגרפי של העוזבים והחוזרים. ב־2022, רק 61% מהעוזבים היו יהודים ו־6% ערבים - שיעור נמוך מחלקם באוכלוסייה. לעומתם, "אחרים" (בהם עולים שאינם יהודים) היוו 32% מהעוזבים - שיעור גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה. בקרב החוזרים נרשמה מגמה הפוכה: 71% יהודים, 9% ערבים ו־20% אחרים. לפי הדוח, הנתונים משקפים את הגידול בגלי עלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, במיוחד בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

כ־59% מהעוזבים בשנת 2022 נולדו מחוץ לישראל, בעיקר באירופה (80% מתוכם), ורק 41% נולדו בארץ. בקרב החוזרים, הנתון דומה - 52% ילידי חו"ל. לפי מ.מ.מ, הנתונים מלמדים על תופעה של עולים חדשים שעוזבים את ישראל זמן קצר לאחר עלייתם, לעיתים לפני שהשלימו את תהליך הקליטה.

מבחינה גיאוגרפית, 54% מהעוזבים התגוררו במחוזות תל אביב והמרכז - אזורים שבהם גם רמת החיים וגם עלויות המחיה גבוהות. רק כ־10% מהעוזבים היו ממחוז הצפון או הדרום. לפי נתוני הלמ"ס, 11,020 ישראלים היגרו מתל אביב-יפו לחו"ל בשנת 2024, כמעט כפול מבכל עיר אחרת בישראל. ערים נוספות בראש טבלת ההגירה הן חיפה (5,983 מהגרים), נתניה (5,370), ירושלים (5,037), בת ים (3,102), ראשון לציון (2,490), אשדוד (2,359) ורמת גן (1,883).

רוב העוזבים הם משכילים יותר מהממוצע באוכלוסייה: 54% מהם בעלי השכלה של 13 שנות לימוד ומעלה, לעומת 44% בכלל האוכלוסייה; ו־26% הם בעלי השכלה אקדמית מלאה.