קרעי רשם הישג אדיר כאשר הצליח להביא לכך שחוק השידורים שלו יונח על שולחן הכנסת כחקיקה ממשלתית, למרות התנגדותה הנחרצת של היועמ"שית. יש לציין כי חברי הממשלה אינם מקדמים חקיקה נפיצה שהיועמ"שית מתנגדת לה בהצעת חוק ממשלתית, אלא בדרך של הצעת חוק פרטית בכדי לעקוף את היועמ"שית. קרעי הוא הראשון שהצליח להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית שהיועמ"שית מתנגדת לה.
חוק השידורים של קרעי מביא לרפורמה נרחבת וביטול רגולציות. החוק מסיר כמעט כל חסם בפני יזמים וגורמים חדשים שרוצים להקים ערוצי חדשות או תוכן. קרעי סבור כי החוק פותח את השוק למגוון דעות, לתחרות אמיתית, מבטל את התערבות המדינה במודל העסקי וצפוי להוזיל את מחירי הספורט וחבילות התוכן.
היועמ"שית לעומת זאת טוענת כי מדובר בהצעת חוק מסוכנת אשר "מעוררת קשיים משפטיים וחוקתיים כבדי משקל ומסכנת את דמותה של התקשורת החופשית בישראל". שלוש ישיבות ממשלה התקיימו סביב חוק השידורים של קרעי, ובסוף הוחלט לקדם אותו למרות התנגדותה של היועמ"שית.
אלא שהיועמ"שית לא השלימה עם התבוסה בנושא, ודאגה כי התנגדותה לממשלה תתועד – כאמור, לראשונה בהיסטוריה – ברשומות. בקובץ החוק, היועמ"שית דאגה להוסיף הערת שוליים בעמוד הראשון, בה נכתב: "יובהר כי הצעת חוק זו לא קיבלה אישור מטעם היועצת המשפטית לממשלה כמתחייב לפי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה 2.3005; טיפול בהצעות חוק ממשלתיות". יש לציין כי מקור הסמכות להתנגדות היועמ"שית היא הנחייה שלה עצמה, אך בהסתמך עליה היועמ"שית הצליחה להכניס אל הרשומות את התנגדותה לממשלה.
"זה מצטרף לסגירת אלג׳זירה למרות מניעה משפטית שהכריזו, לנצחון התקדימי על היועמ"שית המודחת בבג"ץ מינס, להפסקת המימון לעיתון הארץ, להחתמת השרים והדחת היועמ"שית, לעמידה האיתנה מול דיקטטורת בג"צ והצווים הבלתי חוקיים ולקריאה הברורה לציית לחוק ולא למי שחושב שהוא מעל החוק. לא סתם הם מתנגדים לכל רפורמה בתקשורת. הם פשוט לא רוצים שהקולות שלכם יישמעו. אנחנו בעז"ה נדאג שהם יישמעו - ובפול ווליום".
היועצת המשפטית לממשלה בחרה שלא למסור תגובה.