בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) פרסם היום (רביעי) חוות דעת מייעצת בנוגע לחובותיה של ישראל להבטיח העברת סיוע הומניטרי לתושבים הפלסטינים בעזה וביהודה ושומרון.
השופטים קבעו כי ישראל לא ביססה את טענותיה שמספר ניכר מעובדי אונר"א חברים בארגון הטרור חמאס. בית הדין מתח ביקורת חריפה על ישראל, וקבע כי לא הוכח שחלק משמעותי מעובדי אונר"א היו או הינם אנשי חמאס או מעורבים בטרור. עוד נכתב כי גם אם ייתכן שמספר מאנשי הארגון פעלו בניגוד לעקרונותיו - פעילותו נחוצה באזור, ולא הוצגה חלופה למענה שהוא נותן.
ההליך החל עוד לפני החתימה על הסכם הפסקת האש הנוכחי בעזה, והוא נוגע להחלטת ישראל לאסור את פעילות אונר"א בשטח הרצועה. הדיון נולד בעקבות בקשת העצרת הכללית של האו"ם מדצמבר 2024, שביקשה מבית הדין לקבוע מהן חובותיה של ישראל “להבטיח ולסייע בהעברת מצרכים חיוניים להישרדות האוכלוסייה הפלסטינית”.
אף שחוות דעת מייעצת איננה מחייבת משפטית, היא נחשבת לבעלת משקל משפטי ומדיני משמעותי. גורמים באו"ם הגדירו אותה כצעד שעשוי להשפיע על עבודת הארגון כולו ברחבי העולם.
ישראל אסרה על פעילות אונר"א - סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים - בחודש ינואר האחרון, לאחר שטענה כי חלק מעובדי הארגון משתפים פעולה עם חמאס וכי מתקני הסוכנות שימשו את הארגון לצורכי טרור. אונר"א הכחישה את הטענות.
בעקבות האיסור הופסקו משלוחי הסיוע לרצועה למשך שלושה חודשים, והדבר גרם למחסור חמור במזון ובתרופות. רק לאחר לחץ בינלאומי הסכימה ישראל לאפשר הכנסת סיוע חלקית באמצעות גוף פרטי - “קרן הסיוע ההומניטרי לעזה” (GHF) - שנתמך על ידי ארצות הברית.
המהלך ספג ביקורת חריפה מצד גורמים בינלאומיים, ובחלקים מסוימים של הרצועה דווח בקיץ האחרון על תופעות רעב. ישראל מצידה טענה כי אין מחסור ממשי במזון וכי חמאס הוא שמחרים סחורות ומונע את חלוקתן לאוכלוסייה. עדויות של חטופים ששוחררו מהרצועה תמכו בטענה הזו, כשהעידו כי בזמן שהם הורעבו - שומריהם נהנו מאספקה בשפע.
ישראל בחרה שלא להשתתף בדיוני בית הדין שנערכו באפריל, בטענה כי מדובר בהליך מוטה פוליטית. במקום זאת, העבירה לבית הדין מסמך בן 38 עמודים ובו עמדתה הרשמית, שבו נכתב כי ההליך “מתעלם לחלוטין מהתנהלות חמאס ומהשימוש שהוא עושה באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי”, וכי הדרישות של העצרת הכללית אינן מתחשבות בהקשר הביטחוני שבו ישראל פועלת.
גורמים ישראלים מגדירים את פרסום חוות הדעת כ"פוליטיזציה של הליכים משפטיים נגד ישראל במסגרת מוסדות האו"ם". לדבריהם, במקביל לחוות הדעת בנושא אונר"א, מתנהלים נגד ישראל ארבעה הליכים נפרדים בבית הדין, נוסף להליך הג'נוסייד שמנהלת דרום אפריקה.
"מדובר באמירה פוליטית יותר ממשפטית", אמרו הגורמים. "המשפט הבינלאומי איננו מרשם להתאבדות מדינות. מוסדות האו"ם נוסדו כדי להגן גם על זכויות מדינות, לא רק להדגיש את חובותיהן". על אונר"א אמרו: "במקום לבדוק לעומק את חדירת גורמי הטרור לארגון - שתועדה פעמים רבות - בוחרים להאשים את הקורבן".
עוד נטען בירושלים כי "חוות הדעת מושכת את האזור לכיוון הפוך, דווקא כשהתוכנית האמריקנית מנסה לייצר אופק מדיני. כשחמאס מפר הפסקת אש ולא משיב את כל החטופים - מוציאים חוות דעת מהסוג הזה. מדובר בקרקס פוליטי".
לדבריהם, ארצות הברית התייצבה לצד ישראל בהליך הזה והבהירה לבית הדין שהמסלול שנבחר אינו מתאים. "לצד הערות על יישום הסיוע, האמריקנים העבירו לבית הדין עמדה התואמת את קוּמתנו - והמסר הוא שמוסדות האג אינם הזירה לפתור את אתגרי האזור".
חוות דעת מייעצות של בית הדין אינן מחייבות מבחינה משפטית, אולם לפי אמנת האו"ם, מדינות החברות מתחייבות “לקבל את חוות הדעת כקובעת”. מומחים למשפט בינלאומי מעריכים כי גם אם לא יוטלו סנקציות ישירות, עצם פרסום חוות הדעת עשוי להפעיל לחץ דיפלומטי על ישראל ולהשפיע על יחסיה עם מוסדות האו"ם ועם מדינות מערביות.
בית הדין בהאג עסק בעבר במדיניות ישראלית בשטחים: בשנת 2004 קבע כי גדר הביטחון ביהודה ושומרון מנוגדת לחוק הבינלאומי, ובשנה שעברה פסק כי “נוכחותה של ישראל בשטחים הפלסטיניים אינה חוקית”. ישראל החרימה גם אז את הדיונים וטענה שמדובר בהליך פוליטי שמזניח את צרכי הביטחון שלה.
ההערכות הן כי חוות הדעת החדשה לא תכלול הוראות אופרטיביות, אך עשויה לשמש בסיס לקריאות בינלאומיות להחזיר את פעילות אונר"א בעזה. בירושלים נערכים לאפשרות של גינויים נוספים, אך מדגישים כי ישראל ממשיכה לאפשר העברת סיוע בהיקף חסר תקדים במסגרת הפסקת האש - ותמשיך לעשות זאת “בהתאם לשיקולי ביטחון בלבד”.
התרעות פיקוד העורף