בדברי ההסבר לנוסח נכתב כי הדין הנהוג כיום יוצר "דיסהרמוניה" בין הרישום האזרחי במרשם לבין הדין ההלכתי בתחום הנישואין והגירושין, וכי מטרת התיקון היא לייצר משמעות אחידה למונח "יהודי" בחקיקה, בהתאם להלכה היהודית. עוד מצוין כי במדינת ישראל, המוגדרת מדינה יהודית, מתבקש שההכרעה בעניין זה תושתת על ההלכה היהודית המקובלת על ידי האינסטנציות המשפטיות המורשות.
ב-1970 תוקן חוק השבות ונקבע בו לראשונה כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר ואינו בן דת אחרת, וכן נוספה הזכאות לעלייה גם לבני ובנות נינים ונכדים של יהודים - הסעיף המכונה "סעיף הנכד" - שהמשיך לעורר מחלוקות במשך השנים. גם בשנים האחרונות עלו הצעות לשנות את מנגנוני ההכרה והזכאות, והנושא חזר שוב ושוב למוקד השיח הציבורי והפוליטי, ביתר שאת - לקראת ובמהלך בחירות לכנסת. מבחינה פוליטית, ח"כ מעוז אינו חבר בקואליציה, ולכן סיכויי קידומו של החוק לא נראים גבוהים.
התרעות פיקוד העורף