בניגוד לנוסח הקודם, הנוסח הנוכחי לא קובע מכסה ייעודית ללוחמים קרביים,. בנוסף, שירות אזרחי בגופי הצלה (כמו מד״א, כבאות והצלה, משטרה אזרחית וכד’) ייחשב כחלק מהיעדי הגיוס.
בקואליציה נערכים לדיון סוער - וביקשו מיועצת המשפטית של הוועדה “לא להיות מופתעת” במהלך הדיון, לאחר שהתעקשה להציג חוות דעת משפטית על כל סעיף וסעיף. היועצת כבר העירה לנציגי הממשלה כי יש לפתוח את החוק ביעד גיוס של 5,760 חרדים בשנה הראשונה, ולא ב־4,800 כפי שנקבע בטיוטה, משום שהנתון הנמוך משקף את השנה הקודמת.
על פי הטיוטה, הסנקציות מתחלקות לשתי קבוצות: מידיות, שמוטלות על יחידים שלא מתייצבים לשירות, ומדורגות, שחלות על מוסדות ועל ציבור הלומדים ככל שישראל לא עומדת ביעדי הגיוס.
סנקציות מידיות
לגבי שתי הראשונות - יציאה מהארץ ורישיון נהיגה - תוקם ועדת חריגים שתוכל לאשר פטור מנימוקים הומניטריים. בניגוד למתווה אדלשטיין, שבו השתתפו נציגי צה״ל והרב הצבאי בלבד, בוועדה לפי מתווה ביסמוט ישב גם נציג ועד הישיבות , ארגון הגג של הישיבות החרדיות.
סנקציות לאחר השנה הראשונה
אם לא תהיה עמידה ביעד הגיוס בשנה הראשונה (75% בלבד מהרף שנקבע):
סנקציות לאחר השנה השנייה
אם גם בשנה השנייה לא יושגו לפחות 75% מהיעדי הגיוס: תישלל זכאות לסיוע כספי ברכישת דירה מגופים מתוקצבים על ידי המדינה.
סנקציות לאחר השנה השלישית
תישלל הנחה או פטור ממס רכישה.
סנקציות כלכליות למוסדות
מנגנון נפרד עוסק בהפחתת התקצוב לישיבות עצמן:
יעדי הגיוס ושירות אזרחי
לפי הנוסח שפורסם, המתוארך ליום 23.10.2025, נכתב כי הרף המינימלי למכסת מתגייסים בשנה הראשונה שבה החוק יכנס לתוקף לא יפחת מ-4,800 חיילים. הרף המינימלי שהוגדר לשנה השנייה הוא לא פחות מ-5,760 חיילים. בשנה השלישית הוצב רף של 6,840 מתגייסים. בשנה הרביעית הוגדר רף של 7,920 מתגייסים. בשנה החמישית הוגדר רף של לא פחות מ-50% ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים.
בעניין ההסתפקות בשירות "אזרחי-ביטחוני", כמו שירות בזק"א, נכתב בנוסח הטיוטה: "הרף המינימלי השנתי לגיוס לשירות סדיר יכלול גם את מי שהוצב בשירות אזרחי-ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, ובלבד ששיעור המוצבים כאמור לא יעלה על 10% מהרף המינימלי השנתי לגיוס לשירות סדיר כאמור וזאת לשם שמירה על בכורת השירות הסדיר".
החוק החדש גם מבטל את הדרישה לטביעת אצבעות או אמצעי זיהוי ביומטריים בישיבות — סעיף שנשקל בעבר, הפך לאחת העילות לפיצוץ ומשבר בין החרדים ליו"ר הוועדה הקודם, ולא נכלל בטיוטה הנוכחית.
הטיוטה כבר מעוררת מתיחות בין נציגי הקואליציה ליועצת המשפטית של הוועדה, שהעבירה מסמך הערות מפורט. בימין מקדמים את החוק במטרה להביאו לאישור הכנסת עד סוף המושב, אך במערכת הפוליטית כבר מבהירים: “אם לא תהיה הסכמה עם החרדים - לא תהיה הצבעה”.
התרעות פיקוד העורף