בג"ץ דן הבוקר (רביעי) בהרכב מורחב בפעולות הממשלה לגיוס חרדים. הדיון ייערך בעקבות עתירות שטענו כי צה"ל והממשלה נמנעים מגיוס בני ישיבות, למרות היעדר חוק גיוס. זאת, בניגוד לפסיקת בית המשפט ולצו על תנאי שהוציא מוקדם יותר.
בפתח הדיון, סולברג אמר כי "ניכרות פעולות ממשיות שעשה הצבא, לא ברור מהנתונים איך הסתיימו ההליכים. המספרים קובעים. על פני הדברים, אין שינוי משמעותי במספרי תלמידי הישיבות שהתגייסו, מכ-2,000 מתגייסים מדי שנה לפני המהלך הנוכחי למצב היום. בעניין הסנקציות האזרחיות, הדברים לא מיושמים בשטח".
עו"ד נטע אורן, המייצגת את המדינה, השיבה כי "מדובר בחובה שקשה להפריז בחשיבותה, נקיטה בשוויוניות ביחס למלש"בים. החובה התעצמה בשנתיים האחרונות. הדבר הוליד צורך ביטחוני מובהק בהגדלת שורות החיילים המשרתים. בשל החוסר, שעומד היום על 12 אלף חיילים שמתוכם מחצית לוחמים, בצורך הוא הגדלת החיילים בשורת הסדיר. זו המסה שמאפשרת את בניין הכוח של צהל. הנטל על משרתי המילואים גבר עוד יותר והעמיק את חוסר השוויון בצורה חריפה".
לדבריה, "אולי הדבר הדרמטי ביותר שהשתנה מהדיון הקודם הוא שהוצאו 54 אלף צווים ראשונים. לכן הראש הראשון של הצו על תנאי התייתר". "הסעד שהתבקש הוא צו גיוס, למה אתם מפרשים כצו ראשון? אז הוא לא התייתר, הוא לא מומש. התחיל זה לא מספיק", הקשתה וילנר. "צו ראשון זה לא צווי גיוס. דיברנו על צווי גיוס", הצטרף סולברג.
השופטים התעכבו על משך הזמן הדרוש לגיוס בני הישיבות, ודרשו להבין מה מסגרתו.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג והשופטים דפנה ברק ארז, יעל וילנר, דוד מינץ ועופר גרוסקופף יידרשו לקבל הכרעה בנושא. העותרים, בהם התנועה לאיכות השלטון, ישראל חופשית, אמא ערה ופורום חומת מגן לישראל, צפויים לבקש פיקוח ומעקב מתמשך של בית המשפט. לדבריהם, כל דבר מתחת לכך לא יספיק.
אף שרוב חברי ההרכב נחשבים שמרנים, בקרב כלל השופטים לא צפויה התנגדות לצורך בגיוס עצמו. ואולם, גם פסק דין שקובע שהממשלה וצה"ל גוררים רגליים ושיש לגייס את כל החייבים בכך, טוענים העותרים, יוכל לאפשר המשך התעלמות מצד מקבלי ההחלטות.
מנגד, לממשלה יהיה קשה להציג תמונה אחרת. לפי נתוני צה"ל, מתחילת השנה ועד יוני נעצרו כאלף משתמטים ועריקים בלבד. בעדכון שמסרה המדינה בתגובה לעתירות עלה כי מאז הוצאת 54 אלף צווי הגיוס ביולי, הוכרזו רק 12 משתמטים. מתוך כ-16 אלף שכבר נדרשו להתייצב לצו ראשון, כ-700 הגיעו ופחות מ-300 השלימו את התהליך - והתגייסו או שנקבע להם תאריך גיוס. בדיון מעקב עלה כי מאז יולי נעצרו 655 נוספים, נוספו 4,587 משתמטים ול-7,561 הוצא צו 12.
העתירות מגיעות לאחר פקיעת חוק הגיוס ביולי 2023, לאחר סדרת ארכות שאפשר בג"ץ לתיקונו. עם פקיעתו, החוק התקף הוא זה המחייב את כולם בגיוס, ללא החרגות עבור בני ישיבות. בצל המלחמה, בשנה שעברה החלו צעדים ליישום החוק והוצאו צווי גיוס, אך החרדים מחו, התרעמו - והתייצבו באחוזים מזעריים.
"אנחנו בבוקר חשוב מאוד, חלק מתחילת תהליך ריפוי של החברה הישראלית. מדובר בצורך חיוני לצבא ולחברה הישראלית, קידום שוויון והשתלבות. אנחנו בטוחים שההרכב ינקוט בכל מה שאפשר כדי לוודא שזה יקרה", הוסיף עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את הארגון בעתירה.
התרעות פיקוד העורף