לפי יוזמי החוק, מטרת הפיצול היא למנוע ריכוז סמכויות בידי גורם אחד ולפתור את ניגוד העניינים המובנה בין תפקיד היועצת המשפטית לממשלה - המשמשת גם כיועצת משפטית לממשלה וגם כראש מערכת התביעה הפלילית. בקואליציה טוענים כי המהלך יחזק את העצמאות של גורמי האכיפה ויביא לשקיפות רבה יותר. מתנגדי החוק מתריעים מפני התערבות פוליטית בוטה בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כאשר מטרתו - הדחת בהרב-מיארה והחלשת התפקיד באופן כללי.
תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כולל כיום שלושה מרכיבים מרכזיים: מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולרשויות המדינה, ייצוג המדינה בפני בתי המשפט וניהול מערך האכיפה הפלילית. לאורך השנים נמתחה ביקורת על ריכוז הסמכויות, אולם ועדת שמגר ב-1998 קבעה כי אין לפצל את התפקיד מחשש לפגיעה ביעילות הפיקוח ובכוחו הנורמטיבי של היועץ.
התומכים בפיצול טוענים כי במצב הנוכחי נוצר ניגוד מובנה - שכן היועצת המשפטית אמורה לספק ייעוץ לממשלה ובמקביל עשויה להיות מעורבת בהחלטות פליליות הנוגעות לשרים או לחברי הכנסת. לדבריהם, פיצול התפקיד יבטיח מערכת מאוזנת יותר, שבה כל גוף יפעל בתחום אחריותו ללא תלות ישירה בממשלה.
הצעת החוק עוררה התנגדות חריפה מצד מערכת המשפט, לשכת עורכי הדין והיועצת המשפטית לממשלה עצמה. בהרב-מיארה הזהירה כי המהלך “נושא חשש כבד לפגיעה בעצמאות רשויות האכיפה ולערעור עקרון שלטון החוק”. במכתב רשמי שהגישה לכנסת טענה כי עיתוי החקיקה - בזמן שמתנהל משפטו של ראש הממשלה - מעלה סימני שאלה על מטרותיה.
מהצד השני, רוטמן ויוזמי החקיקה נוספים הדגישו כי מדובר בתיקון מבני נדרש ולא במהלך אישי או פוליטי. “אין סיבה שבמדינה דמוקרטית גוף אחד יחזיק בכוח עצום כל כך בלי פיקוח אמיתי”, אמר רוטמן בדיון במליאה. לדבריו, “הפיצול יחזק את הציבור ויחזיר את האיזונים למערכת המשפט”.
למרות שמפלגות החרדיות הביעו בעבר התנגדות ליוזמות משפטיות שנחשבו שנויות במחלוקת, הפעם בחרו לתמוך בהצעה לאחר שהושגו סיכומים עם ראשי הקואליציה. לפי גורמים בקואליציה, בתמורה לתמיכה הובטח למפלגות החרדיות קידום חוק שיחזק את מעמדם של בתי הדין הרבניים, ויעניק להם סמכויות נוספות בתחומי דיני המשפחה והגישור.
הפשרה הביאה להשגת הרוב הדרוש, לאחר שחרדים שנעדרו מהצבעות קודמות בנושא שבו למליאה והצביעו בעד. בכך הצליחה הקואליציה להתגבר על פערים פנימיים ולהעביר את ההצעה בשלב הראשון.
בתוך כך, המשנים ליועצת המשפטית לממשלה הביעו הסתייגות ממסקנות הוועדה לבחינת פעילות גלי צה״ל. ״עבודתה מעלה חשש מפני התערבות פוליטית בשידור ציבורי ומעוררת שאלות ביחס לפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות״, מסרו.