לפי דברי ההסבר להצעה, מטרתה לקבוע בחוק-יסוד כי לימוד התורה הוא "ערך יסוד במורשת העם היהודי", וכי מדינת ישראל - בהיותה מדינה יהודית - תיתן חשיבות רבה לעידוד לימוד התורה ולעוסקים בו.
בדברי ההסבר נכתב כי מראשית הולדתו של העם היהודי היה לימוד התורה אבן היסוד לקיומו של הלאום. מצוטטים מקורות תלמודיים והיסטוריים, ובהם “ימימינו של אבנימין לא פרשה ישיבה מהם” (יומא), וכן בקשתו של רבן יוחנן בן זכאי מווספסיאנוס “תן לי יבנה וחכמיה” (גיטין), כדי להבטיח את המשך לימוד התורה ועתידו הרוחני של העם לאחר החורבן. עוד נכתב כי לאחר חורבן מרכזי התורה באירופה ומוסדות התורה בשואה, לקחה על עצמה מדינת ישראל תפקיד מרכזי בשימור וקיום לימוד התורה - ומאז ועד היום, גופים רבים ממשיכים לשאת באחריות לקידומו ולשגשוגו.
ההצעה כוללת שני עקרונות מרכזיים:
1. לימוד התורה כערך יסוד.
2. עידוד הלימוד: המדינה תראה חשיבות בעידוד לימוד התורה והלומדים; בענייני זכויותיהם וחובותיהם של אזרחים - מי שיקבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה לתקופה ממושכת “ייחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי”, והדבר ישליך על זכויותיהם וחובותיהם.
בדברי ההסבר מצוין עוד כי החוק נועד לתת מענה לסוגיות שעלו שוב ושוב בפסיקות בג״ץ סביב הסדרי הגיוס.
כך, מובאת פסיקת בג״ץ בבג״ץ 714/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ הכנסת, שבמסגרתה הוחלט ברוב דעות לבטל חלקים מחוק שירות ביטחון, תוך קביעה כי ביטול החוק ייכנס לתוקף בתוך שנה. בהמשך, נכתב, הוארך מועד כניסת הביטול לתוקף מספר פעמים, עד ליום 6 ביולי 2021.
בדברי ההסבר מודגש כי מטרת חוק-היסוד היא לעגן באופן ברור את עמדת הכנסת, ולהעניק מעמד חוקתי לסוגיית לימוד התורה ולמעמדם של לומדי התורה. עוד נכתב כי לאור מרכזיות התורה וחשיבות הלומדים בשירות העם היהודי, מי שמקדישים את עצמם ללימוד “לתקופה ארוכה” יקבלו הכרה בענייני זכויותיהם וחובותיהם.
לדברי מעוז, ההצעה נועדה להבהיר את מחויבותה של מדינת ישראל לערך לימוד התורה - הן בהיבט הערכי והן בהיבט המעשי - ולהמשיך קו של יוזמות חקיקה דומות שעלו בכנסות קודמות. מטרתה, נכתב, היא “לעגן את עקרון לימוד התורה כיסוד ערכי ונורמטיבי עליון במורשתו של העם היהודי ובזהותה של מדינת ישראל”.
אם תאושר בוועדת השרים לחקיקה, תועבר ההצעה להמשך הליך החקיקה בכנסת.
התרעות פיקוד העורף