התיאור של שטרית אכן נשמע כלקוח מעולם פוליטי אחר: “נפגשתי עם רבין כמה פעמים באותה תקופה, גם בעניינים פרלמנטריים וגם בענייני ביטחון. מאוד הערכתי אותו – את היושרה שלו, את המנהיגות, את העובדה שהוא אמר את מה שהוא חושב באמת, בלי לעשות חשבון פוליטי. הוא היה אדם שדאג באמת למדינה, לא רק דיבר על זה.
רמטכ"ל במלחמת ששת הימים, שר ביטחון, ראש ממשלה, אבל גם בן אדם פשוט ואמיתי. נעים, צנוע, בלי גינונים. היינו ממש חברים. אני זוכר ערב אחד, ערב דיון תקציב, הוא ביקש ממני להתקזז כי הוא לא היה יכול להישאר לדיון. אמרתי לו: ‘אם אתה רוצה שאני אקזז אותך, אתה תיקח אותי הביתה’. הוא צחק ואמר ‘בסדר’. יצאנו מהכנסת, והוא באמת הסיע אותי הביתה. דיברנו בדרך על הכל. ככה היה רבין – בן אדם, לא פוליטיקאי מרוחק".
מרידור התנגד להסכמי אוסלו, אך נחרד לנוכח ההסתה וגילויי האלימות שהופנו נגד רבין וחברי ממשלתו. הוא הדיר את רגליו מהפגנות הקשות נגד הסכם אוסלו ומדיניות רבין.
לסיכום הוא אומר, “רבין היה ראש ממשלה שמזוהה עם הביטחון, אך גם עם ערכים של יושרה וכבוד. הוא היה אדם שידע ליזום שינוי, לחשוב קדימה, ולעיתים לקחת סיכונים פוליטיים גדולים. זה מה שמייחד אותו בתודעה הלאומית. היחסים בין יריבים פוליטיים היום נראים לי שונים מאוד מהתקופה ההיא. אז יכולנו לחלוק זה על זה עקרונית ולהישאר בקשר טוב. רבין לימד שבאמצעות ערכים וכבוד הדדי אפשר להוביל לשינוי אמיתי, גם כשהמחלוקות עמוקות. זו מורשת שאסור לשכוח, גם אם הדרך לא תמיד פשוטה".
שלום אומר שהפוליטיקה היום “נראית שונה, עם פחות כבוד הדדי בין יריבים. רבין לימד אותנו שיש דרך לשנות ולהוביל גם כשהמחלוקות עמוקות, בעזרת יושרה והתחייבות לערכים. זו מורשת שממשיכה להשפיע, גם אם הדרך הפוליטית השתנתה".
אולמרט מתאר את האירוע האחרון שזכור לו בחברת רבין: “הוא נאם בירושלים, וקבוצת מתנחלים ניסתה להפריע לו. הם העריכו אותי, כי הייתי מהליכוד, אז עליתי לבמה ואמרתי להם שאני גאה להיות ראש עיר בזמן שראש הממשלה שלי הוא יצחק רבין. זה השתיק אותם. רבין פשוט חייך ואמר שזה לא יעזור לי במפלגה, אבל זה עזר לי למצפון. פחות משבוע אחרי כן הוא נרצח".