לפי ההצעה, התובע המיוחד ימונה בידי הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת או ועדת החוץ והביטחון - לבקשת יו״ר הוועדה, שני שלישים מחבריה או הממשלה. אם המינוי יוגש על ידי הממשלה, יידרש רוב רגיל; יוזמה פרלמנטרית תחייב רוב של שני שלישים. התובע יפעל באופן בלתי תלוי וללא ניגוד עניינים, ויוסמך להפעיל סמכויות חקירה, מעצר והעמדה לדין בדומה לשופט חוקר או ועדת חקירה ממלכתית. תקציבו ייקבע בידי הוועדה, והמדינה תחויב להעביר את הכספים בתוך 14 ימים מאישורם.
בדברי ההסבר נכתב כי המנגנון נועד לחקור חשדות לעבירות פליליות שבוצעו בידי פקידים וקצינים בכירים במערכת הביטחון ובשירות המדינה, במיוחד כאשר קיימת מעורבות או זיקה של גורמי אכיפה בכירים העלולה ליצור ניגוד עניינים. עוד נטען כי "רבו המקרים בהם פקידים וקצינים בכירים ביצעו לכאורה עבירות פליליות… או באמצעות הדלפות הפוגעות בביטחון ישראל", וכי מעורבות היועצת המשפטית לממשלה בגופים שונים מונעת "חקירות אפקטיביות".
יוזמי ההצעה מדגישים כי מטרתם אינה לפגוע במערכת המשפט אלא "לשקם את אמון הציבור" באמצעות גוף עצמאי: "נוצר שכפ״ץ משפטי עבור בכירים ומקורבים… החוק הזה מחזיר את האחריות והשקיפות למערכת", נכתב.
השר בן גביר אמר כי "הגיע הזמן לשים סוף למצב שבו מערכת אוכפת חוק כלפי אזרחים, אך עוצמת עיניים כשמדובר באנשיה שלה. לא ייתכן שפרקליטים וקצינים בכירים יהיו מעל החוק. מינוי תובע מיוחד הוא מהלך הכרחי לשיקום אמון הציבור ולביצור שלטון החוק במדינת ישראל".
חברת הכנסת סון הר-מלך אמרה כי "שלטון החוק אינו יכול להישען על מערכת שחוקרת את עצמה. לא ייתכן שגורמים בכירים במערכת הביטחון או המשפט יהיו חסינים מביקורת אמיתית. אין אדם מעל החוק - לא במדים, לא בגלימה, ולא בלשכת היועצת המשפטית לממשלה. החוק הזה מבטיח חקירה אמיצה, עצמאית ונטולת משוא פנים גם כשמדובר בבכירים".