הצעת החוק קובעת כי מחבל אשר הורשע ברצח אזרח ישראלי ממניע של גזענות או שנאה כלפי ציבור - ודינו מיתה. לפי נוסח ההצעה, עונש המוות יהיה העונש היחיד במקרים אלה; בנוסף הוצע לשנות את הדין כך שעונש מוות יוכל להינתן בבית דין צבאי ברוב רגיל של השופטים, ולא פה אחד, וכן שלא תינתן הקלה בעונשו של מי שנגזר עליו עונש מוות בגזר דין סופי.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי בשנים האחרונות אירעו פיגועים ורציחות שנעשו בשל יהדות הקורבנות, וכי מטרת החוק היא לגדוע את הטרור, לייצר הרתעה ולמנוע מצבים שבהם מחבלים נהנים מתנאים משופרים בכלא או משתחררים במסגרת עסקאות שחרור.
ח״כ לימור סון הר־מלך, יוזמת החוק, אמרה כי המציאות מראה על כישלון המדיניות הנוכחית: "ראש החוליה שרצח את אנשי שולי הי״ד ושוחרר בעסקת שליט - חזר לפקד על החוליה שרצחה שוב. רוצחים שמשתחררים חוזרים להיות סכנה. עונש מוות למחבלים הוא גם הרתעה וגם צדק מוסרי".
הירש אמר בדיון כי "בדיון הקודם התנגדתי לעצם קיום הדיון מפאת הסכנה הנשקפת לחטופים החיים. מכיוון שהחטופים החיים נמצאים כאן - קודם כל בזכות הלוחמים שלנו, ואחר כך הודות לידידנו הנשיא דונלד טראמפ - ההתנגדות שהייתה לי בדיון הקודם מתייתרת. שוחחתי עם ראש הממשלה, וגם הוא בעד הצעת החוק. זהו כלי נוסף במאבק בטרור". עם זאת, הוסיף הירש כי יש להשאיר חריג שיאפשר למתאם השבויים והנעדרים לבקש שינוי בעונש, במקרים חריגים הקשורים למאמצי השבת חטופים.
בעוצמה יהודית נערכים להביא את החוק להצבעה במליאת הכנסת כבר ביום רביעי. אם יאושר בקריאה ראשונה, תוכל הקואליציה לקדם אותו גם בכנסת הבאה, גם אם הכנסת הנוכחית תתפזר בטרם יושלם ההליך. הצעת החוק קובעת כי בית משפט יוכל להטיל עונש מוות על מחבלים שהורשעו ברצח ממניע לאומני או גזעני - ולא רק לאפשר זאת כשיקול דעת, כפי שהחוק מאפשר כיום באופן מוגבל. סון הר-מלך מסרה לקראת הדיון כי "החוק הזה הוא מבחן מוסרי למדינת ישראל. מי שרצח יהודים בשל היותם יהודים - דינו מוות. זהו צדק בסיסי ונקודת ציון בהשבת ההרתעה".
גם השר בן גביר הצהיר כי "מחבלים שרצחו, התעללו וחטפו - לא ראויים לראות אור יום. זהו צעד מוסרי והכרחי לביטחון הלאומי של ישראל". לדבריו, "כל עוד המחבלים יודעים שהם ימשיכו לחיות בכלא, גם אם יירצחו עשרות ישראלים, לא תושג הרתעה אמיתית".
הצעות דומות הונחו על שולחן הכנסת בשנים האחרונות, בעיקר ביוזמת חברי הכנסת של עוצמה יהודית והליכוד, אך לא הגיעו לשלבים מתקדמים. בשנים האחרונות קידום החוק נתקל בהתנגדות משפטית ובביקורת בינלאומית, מחשש לפגיעה בזכויות יסוד ולהשלכות מדיניות.
לפי החוק הקיים כיום, עונש מוות בישראל כמעט ואינו מיושם, למעט סמכות תיאורטית של בתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון במקרים חריגים - סמכות שלא הופעלה מאז הוצאתו להורג של אדולף אייכמן ב-1962.
במישור הפוליטי, קידום החוק נתפס כחלק ממאבקה של עוצמה יהודית להציג הישגים מול הקואליציה, לאחר עימותים חוזרים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו סביב סדרי העדיפויות הביטחוניים. גורמים בקואליציה אומרים כי נתניהו אינו צפוי למנוע את קידום החוק, אך טרם ברור אם הממשלה והקואליציה תתייצב מאחוריו באופן מלא.
הדיון צפוי להיות טעון במיוחד, על רקע המחלוקת בין גורמי הביטחון למשרד לביטחון לאומי, והלחץ הציבורי להחמיר את הענישה כלפי מחבלים. אם תאושר ההצעה בוועדה, היא תעלה למליאת הכנסת כבר השבוע לקריאה ראשונה - שלב שיקבע אם החוק יעבור למסלול חקיקה מתקדם או יישאר סמל פוליטי טעון.
חמאס הגיב לאישור בוועדה: "אנו דורשים מהאומות המאוחדות ומהארגונים לזכויות אדם לפעול בדחיפות לעצור את הצעת החוק להוצאתם להורג של האסירים הפלסטינים" - כך דווח ברשתות הערביות.
התרעות פיקוד העורף