לוין ציין כי בהתאם לסעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), טרם יטיל את הסמכויות הנוגעות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה על עובד מדינה אחר, עליו להתייעץ עם נציב שירות המדינה. הוא מפרט את הדרישות מהמועמד: שיהיה עובד מדינה בעל ידע וניסיון במשפט הפלילי, עומד בראש מערכת היכולה לסייע לו בביצוע המשימה, אינו כפוף ליועצת המשפטית לממשלה או לגורמיה - ונהנה מאמון ציבורי רחב "כשמדובר בעניין כה רגיש ובעת המורכבת הזו".
נציב התלונות על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, הגיב על מכתב שר המשפטים לממלא מקום נציב שירות המדינה: "הנציב אינו מביע עמדה בעניין המניעות של היועצת המשפטית לממשלה ולא בעניין סמכות השר. הנציב מסכים לקבל עליו את התפקיד ככל שיוחלט להטילו עליו, בכפוף לכל דין".
משמר הדמוקרטיה הישראלית פנה היום אל שר המשפטים יריב לוין ואל ממלא מקום נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, בדרישה שלא להעביר סמכויות מהיועצת המשפטית לממשלה לנציב תלונות הציבור על שופטים. הפנייה נוגעת לפרשת הפצ"רית, וטענה מרכזית בה היא כי החלטת השר לוין לוקה באי חוקיות.
לפי הארגון, אין לשר המשפטים סמכות להתערב בהליכי חקירה ואכיפה או להעביר סמכויות מהיועצת המשפטית לממשלה בנושא זה. בהודעה נכתב כי "התערבות של שר המשפטים, או של כל גורם פוליטי אחר, בהליכי אכיפת החוק הפלילי, מהווה קו אדום שאותו אין לחצות. אכיפת החוק הפלילי הייתה מאז ומעולם וחייבת להישאר לעולם, ובכל מצב, חסינה מפני כל התערבות פוליטית". עוד נטען כי לשר המשפטים "אין כל סמכות לקבוע כי היועצת המשפטית לממשלה מנועה מלעסוק בנושא מסוים, והחוק אינו מסמיך את השר לקבוע מניעות כזו".
בנוסף, הארגון ציין כי נציב תלונות הציבור על שופטים מנוע מלמלא את התפקיד שהשר מבקש להטיל עליו. לפי החוק שצוטט בדברי הארגון, הנציב ועובדי הנציבות "לא יהיו רשאים לעסוק בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר".
התנועה לאיכות השלטון מסרה: "המהלך של שר המשפטים למנות את השופט בדימוס אשר קולה לנהל את חקירת פרשת שדה תימן הוא ניסיון בלתי חוקי לחדור לתחום סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה. לוין מנצל את פרשת הפצ"רית כדי לקדם את ההפיכה המשטרית - בדיוק כפי שניסה לעשות עם המהלכים נגד היועמ"שית עצמה בעבר. אסור לאפשר לשר המשפטים בממשלה של נאשמים ומורשעים לשלוט בחקירות ולפגוע בעצמאות מערכת האכיפה. התנועה לאיכות השלטון דורשת מהיועמ"שית להמשיך בחקירה ולא לאפשר שום התערבות פוליטית פסולה בהליכי החקירה".
במכתבו האשים לוין את בהרב-מיארה ב"מעורבות אישית לכאורה" בחקירה, וטען כי "מן ההסתברות הגבוהה שלכל הפחות עדותך תידרש בעניין זה". עוד כתב כי "מניעה זו נובעת גם ממעורבות לכאורה שלך אישית בפעולות השיבוש והפגיעה בהליכים המשפטיים והחקירתיים שהתנהלו בעקבות הדלפת הסרטון, לרבות במתן מענים שקריים לכאורה בתשובות שניתנו לבג"ץ".
בהמשך הבהיר לוין כי בכוונתו למנות גורם חלופי שינהל את הטיפול בפרשה במקום היועצת המשפטית לממשלה. לדבריו, "בהתאם לחוק, הנני פועל לקיים את הליך ההיוועצות עם מ"מ נציב שירות המדינה לעניין מינוי עובד מדינה שילווה וינחה את החקירה בפרשה זו ובספיחיה, ויהיה אחראי על ההעמדה לדין ככל שתידרש כזו".
היועצת המשפטית לממשלה השיבה במכתב חריף משלה, שבו דחתה על הסף את טענותיו של שר המשפטים, וקבעה כי אין לו כל סמכות לקבוע מניעה או למנות תחליף ליועצת המשפטית לממשלה. בהרב-מיארה טענה כי מדובר ב"התערבות פסולה ובלתי חוקית בהליכי אכיפת החוק", והבהירה כי הטיפול בפרשה יימשך על פי הנהלים המקובלים.
מאז החליפו הצדדים מכתבים והצהרות קשות בתקשורת, כשהמחלוקת סביב הסמכויות והחקירה הפכה לעימות פוליטי ומשפטי מתוקשר. המכתב ששלח לוין כעת להרשקוביץ מהווה שלב נוסף במהלך שבו הוא מבקש לעגן, מבחינה פורמלית, את העברת הסמכויות מגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה לגורם עצמאי - השופט (בדימוס) אשר קולה.