המחלוקת הראשונית בין הצדדים היא על המספרים. בעוד יועמ"שית ועדת חוץ וביטחון דורשת כי בשנה הראשונה יעד החרדים לגיוס יעמוד על כ-5,700 חרדים, החרדים מעוניינים ביעד של 4,800. בנוסח חוק הגיוס המקורי כתוב כי היעד הראשוני יהיה 4,800 וכי היעד בשנה השנייה יהיה 5,700.
נקודת המחלוקת נובעת מכך שיועמ"שית הוועדה טוענת כי לאחר הארכת הדיונים, כבר עברה שנה ועל כן המספר של 4,800 אינו רלוונטי. סביב הנושא הזה צפויה להיות פשרה, ועל כל פנים, לא על כך יקום ויפול דבר.
יש לציין כי החרדים קיבלו הקלה משמעותית בשאלה מיהו חרדי. במקור, הדרישה הייתה ללימודים בישיבה במשך ארבע שנים מגיל 14. כעת, הדרישה תהיה לשנתיים בלבד של לימודים במוסד חרדי. המשמעות היא כי מי שעזב את הישיבה בגיל 16, והתגייס לצבא, ייחשב כחרדי לצורך המכסות.
הנקודה העיקרית סביבה ישנה מחלוקת, היא נושא טביעות האצבע. בעוד יועמ"שית ועדת חוץ וביטחון דורשת כי האברכים ותלמידי הישיבות יחתמו כניסה ויציאה מדי יום - הרב הירש והחרדים מתנגדים לכך בתוקף. הסיבה לכך, היא שהחרדים מתנגדים לפיקוח ישיר של המדינה על הישיבות מכיוון ש"אתה יודע איפה זה מתחיל, אבל לא איפה זה ייגמר" - לדברי בכיר חרדי. לפי מידע שהגיע למעריב, הסוגיה הזאת חשובה לחרדים עד כדי כך שהם יהיו מוכנים לפוצץ עליה את המשא ומתן בנוגע לחוק הגיוס.
התרעות פיקוד העורף