אם אכן תאושר ההצטרפות, מדובר בהרחבה נוספת של ההסכמים שהחלו בשנת 2020 עם איחוד האמירויות ובחריין, ובהמשך הצטרפו מרוקו וסודאן – מהלך שנתפס כאחת היוזמות הדיפלומטיות המרכזיות של וושינגטון באזור בשנים האחרונות.מדובר במהלך מדיני ראשון מסוגו במרכז אסיה מאז נחתמו ההסכמים ב-2020, והוא צפוי להרחיב את מעגל המדינות המוסלמיות המתקרבות לישראל ולמערב.
קזחסטן מקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, אך מעולם לא הצטרפה למעטפת המדינית-אזורית של ההסכמים. ההחלטה הנוכחית נועדה, לפי גורמים דיפלומטיים, “להעמיק את שיתופי הפעולה הכלכליים, הביטחוניים והטכנולוגיים בין המדינות, ולהעניק לקזחסטן נגישות לרשת ההשקעות והחדשנות שנוצרה סביב ההסכמים”.
קזחסטן, אחת המדינות הגדולות בעולם מבחינת שטח ובעלת עתודות נפט, גז ומינרלים עשירות, שואפת בשנים האחרונות לגוון את כלכלתה ולהפחית את התלות ביצוא חומרי גלם. הצטרפות להסכמי אברהם עשויה לאפשר לה להרחיב את הקשרים עם מדינות המפרץ ועם חברות טכנולוגיה ישראליות, ולמשוך השקעות בתחומי האנרגיה הירוקה, החקלאות החכמה והחדשנות.
במישור המדיני, הצעד עשוי לחזק את מעמדה של קזחסטן כמדינה מתווכת בין גושי כוח - בין רוסיה וסין למערב. קזחסטן נתפסת בשנים האחרונות כשחקנית מאוזנת, וההצטרפות להסכמי אברהם צפויה להדגיש את שאיפתה לנהל מדיניות חוץ עצמאית, תוך שמירה על קשריה המסורתיים עם שכנותיה.
הסכמי אברהם כוללים גם מרכיבים ביטחוניים וטכנולוגיים, ובהם העברת ידע בתחומי סייבר, ביטחון פנים והגנה אזרחית. עבור קזחסטן, הנמצאת בסביבה גאופוליטית רגישה הסמוכה לאפגניסטן, השותפות עשויה לחזק את יכולותיה במאבק בטרור ולשפר את מערכות הפיקוח וההגנה על גבולותיה.
לצד ההזדמנויות, קזחסטן תיאלץ להתמודד עם ביקורת אפשרית מצד מדינות מוסלמיות שמרניות ומצד איראן, הרואה בהסכמי אברהם מהלך פרו-מערבי. עם זאת, אנליסטים באזור מעריכים כי ההצטרפות לא צפויה לפגוע ביציבותה הפנימית, אלא להפך – תחזק את מעמדה האזורי ותבסס את תדמיתה כמדינה פתוחה ודיאלוגית.
הקבוצה המכונה C5+1, שהושקה ב־2015, מאגדת את ארצות הברית וחמש מדינות מרכז אסיה - קזחסטן, קירגיזסטן, טג’יקסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן - לקידום שיתוף פעולה בנושאי כלכלה, אנרגיה וביטחון. מנהיגי המדינות צפויים גם להשתתף בארוחת ערב עם טראמפ בבית הלבן ביום חמישי, 2 בלילה שעון ישראל.
ויטקוף, שמונה בתחילת 2025 לשליח הנשיא טראמפ לקידום נורמליזציה, מוביל בחודשים האחרונים ניסיונות להרחיב את ההסכמים למדינות נוספות. בעבר דווח כי הממשל בחן אפשרויות מול מדינות באסיה המרכזית ובקווקז. זהות המדינה שעליה רמז הערב לא נמסרה.
הודעת ויטקוף מגיעה על רקע המתיחות המתמשכת באזור מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והעימותים עם שלוחות הנתמכות בידי איראן בזירות לבנון, סוריה ותימן – נסיבות שמקשות על מהלכי נורמליזציה מצד אחד, אך גם דוחפות את וושינגטון ובעלות בריתה לחפש הסדרים אזוריים חדשים מצד שני.
התרעות פיקוד העורף